קופסא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/11/2016 | 21:54 | מאת: שירה

אודי, בחוץ הקופסא מטולאת כל כך אבל קשורה בסרט כולם רואים מה שרוצים לראות בפנים אי שקט מתמיד ורעש שרוצה להפתר אבל לא מוצא את הנתיב הנכון. הכל מפורק, הכל בקצוות, הכל גם וגם ואני כל כך עייפה. לא מוצאת את המילים להכנס לכאן, רציתי כל כך הרבה פעמים רק לצעוק. אני משתגעת. אני משוגעת מאופקת. אני בבית משוגעים כבר שבוע ימים. לא אכפת לי בכלל ממילא אני לא רוצה להיות בשומקום. וכאן אני רב הזמן שותקת.

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2016 | 23:47 | מאת: אביב 22

שירה יקרה כמה עצוב לי לקרוא . תשמרי עלייך בבקשה...את חשובה ויקרה לי . .

01/12/2016 | 00:23 | מאת: ינשוף

מקום לא פשוט.. להיות בשתיקה אבל עם כל כך הרבה רעש ועומס בפנים.. רק שתדעי שאני שומעת את הכאב בפנים בלי הרבה מילים... אני מבינה...

01/12/2016 | 23:21 | מאת: רוני

לי זה נשמע תהליך מרתק ומטלטל בו זמנית.תצליחי אולי למצוא את הלמידה, והעשייה וההתקדמות שיאירו אותך במקום החשוב הזה. בהצלחה יקירהה

הי שירה, לפעמים, אם מורידים את המשוגעים, נשארת תחושה של בית. לעתים שם יש את ההכלה הגדולה ביותר. את הנראות הצלולה ביותר. אודי

הי שירה, לפעמים, אם מורידים את המשוגעים, נשארת תחושה של בית. לעתים שם יש את ההכלה הגדולה ביותר. את הנראות הצלולה ביותר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית