עצוב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מביטה להרס בעיניים ולא יכולה לו מנסה שוב ושוב מבינה נלחמת ולא יכולה לו דובר בטיפול ההבנה שצריך לגעת ,להביא ,לדבר עם הכועסים התוקפניים מובנת ומה עם גם זו תישבר קמתי מביטה להם בעיניים בכנות ,באומץ הבושה הורגת אותי מבפנים לא רוצה להגיד את מה שיושב על הלב זה ממש לא עדין וזה מולי .. סליחות סוריקטה הלוואי והייתה לי אחת לעצמי .. עצוב עצוב עצוב היום אני היחידה שפוגעת בי
באמת עצוב, שולחת חמלה, רחמי קצת על עצמך, איתך, מיכל
עצוב לי לשמוע, שולחת חיבוק חם (אם מתאים כמובן) וכוחות. אני למדתי (והקושי הוא כמובן ליישם בזמן אמת), שיש רגעים/מצבים/ דברים צריך לקבל למרות... ושזה יכול לחלוף וכן זה קשה כי עכשיו לא טוב וקשה לראות את הטוב וקשה לחשוב על מחר, אבל התחושות הקשות הן לרוב זמניות וחולפות וצריך לתת מקום למה שקורה לי עכשיו ולנסות לא לחשוב על מחר/על העתיד. מאמינה בך, חנה
חושבת עלייך הרבה.. שתהיה שבת טובה ושתהיי לעצמך, טובה!
שנתתי לכאב ולעצב הזה מקום ............. תודה בנות !!!!!!!!!!!!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
