למימה .......

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2016 | 13:03 | מאת: אביב 22

מימה יקרה , קראתי שוב את השיח האחרון בנייך לבין סורקיטה את יודעת , שנים את צועקת , בוכה , מקיאה את הכשלים ההם לבד את מבינה שעברו הרבה שנים שהגיע הזמן להמשיך ואת נאחזת בהם מבינה אותך , מבינה איך כשל של מטפלת יכול להרוס , לפגוע עד כדי זעם נרקסיסטי לפרוץ... הייתי שם לא מזמן , רק לאחרונה בטיפול שנגמר ... המטפלת אהובה שלי , מטפלת אנושית אחראית , מקצועית מחוייבת לטיפול ואוהבת אותי באמת כשלה ...וכשלה בגדול . לקח לי להביא את מילותייה הקשות הלא מקצועיות חצי שנה לטיפול הנוכחי , שמרתי עלייה לא רציתי לפגוע בשמה . ידעתי שהדברים יזעזעו את המטפלת הנוכחית אבל ידעתי שאני נאחזת בהם באובסיסיות כמוך . מתקשה לעשות הפרדה בן שלי לשלה ... למה אני משתפת אותך בכאב הזה כדי שתדעי שגם אנחנו מי שכותב כאן , חלקיינו מכירות כשלים טיפוליים כאלה ואחרים שגם גרמו לסיום טיפול , בצורה קשה ולא מעובדת .. את העיבוד עשיתי בטיפול חדש , עדין יש בי פצע כואב ,אבל אני כבר לא אובססיבית ..והזעם הנרקסיסטי שהיה בי ,הוא שלי ורק שלי ולא צמח מתוך הכשל שלה כי אם מהמקומות שבאתי מהם . היא הייתה רק טריגר ....הנרקסיזים הוא שלי אני זאת שצריכה לטפל בחלק הזה שבי אם אני רוצה .... זה מזכיר לי סיפור על נזיר זן מכובד ותלמיד שרוצים לחצות נהר. על שפת הנהר עומדת נערה מבקשת שיעזרו לה לחצות . לוקח אותה הנזיר על כתפו וחוצה איתה את הנהר ...אחרי שלושה ימים אומר לו התלמיד מורי , איך נגעת בנערה הרי אסור לך לגעת באישה . אומר לו הנזיר אני לקחתי אותה עלי שתי דקות אתה שלושה ימים . מימה נכון שההבדל בנינו שהקשר שלי היה מטיב ובתוכו ובסופו בעיקר היה כשלים נוראיים ..ובכל זאת , כפי שגםאמרה לך סוריקטה אני הייתי מוכנה לעבוד קשה ,מאוד קשה כדי להתקדם ולא לאחוז בכשל הזה יותר ואת יקרה בוחרת לאחוז בשולי השימלה (של הכשלים ) מצד אחד את מתקדמת כל כך ...חבר , עבודה , לימודים ..ומצד שני אוחזת בשולי השמלה .. את האמת לא קונה את עניין הכסף (הייתי שם )מנסיון המילהאין לי מגדילה את האין ..ובן כה וכה הכסף לא נשאר אצלך (כי אין ) ויוצא על מקומות אחרים לא בהכרח טובים (כמו ממתקים שקורצים בחנות ) כסף כמו מגורים עם ההורים כמוהאחזות בשמלה של כשלי המטפלת כולם משרתים את כוחות ההרס שלך (ותוך כדי כתיבה לך אומרת לעצמי שאחיזה בפחד מדכאון גם הם כוחות הרס שלי ) יקרה את יכולה לכוחות ההרס שלך ...את מוכיחה כל פעם מחדש שאת יכולה , כבר מזמן אמרתי לך שאני רואה בך את הניצוצות . ברור לי שאת אינטליגנטית ויכולה ...מאמינה שיום יגיע וגם תסכימי לקבל עזרה אמיתית טובה ולא שתשתק אותך ותזכיר לך ,את העזרה הראשונית שביקשת בחייך שאשאירה אותך מצולקת ופגועה ...(ואני מדברת על ראשונית ) אתך

29/09/2016 | 17:32 | מאת: מימה

שנה טובה אביבי ....!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית