אבודים ...............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
חנה יקרה פעם אחרונה כתבת על הקשר עם המטפלת והמשכו ...כתבת גם לי ולגלי תודה ובעצם שתיינו לא הגבנו לך ...את חסרה כאן עפרה , התקרבת ונעלמת לי שוב ...מתגעגעת פרסונה נעלמו עקבותייך ...למרות שנשארו איתי מילות שירים שהנחת כאן איה , יודעת שאת קוראת כך כתבת ...נשמח להיות אתך שירה יקרה ואהובה , חגים תחילת שנה ...מה שלומך ???? גלי גלי מיוחדת אז המטפלת חזרה ולאט לאט חוזרת לעצמך , מתגעגעת אלייך נטע , לא יודעת אם את קוראת אבל מקווה שתבקרי לפני החגים ... הילה בפעם האחרונה שניכנסת היה קשה חוץ מאודי לא היינו איתך ...רק לספר לך שקראתי ושמחתי שבכל זאת את מצליחה להחזיק את עצמך צפה..חיבוק לאה לאה יקרה ...חברות זוכרת ...נגעת ונינגעת ודי נעלמת ...מחכות לך כאן מיכל מה שלום אמא ? מה שלומך ? חושבת עלייך .. רוני ההודעה ההיא הטובה שהנחת כאן מילאה את ליבי בחום , מה שלומך? מיקה מזמן לא נכנסת לא יודעת אם את קוראת ....אם כן אז שתדעי מרגישה בחסרונך ... ולכל מי שאולי פיספסתי ...ממש ממש מצטערת ומודה לאל שאני רק אדם .. אז אם שכחתי מישהי זה לא כי את לא חשובה זה כי אני רק בן אדם ...חיבוק של שבוע טוב
מדהימה שאת! איך את מצליחה בתוך תקופות קשות (ואני שומעת שיש לך כאלו) להחזיק ככה את כולם? הלוואי עלי... אני חושבת שפחות או יותר בגיל עשר קראתי ספר רומן על פסיכולוגית בדיכאון והעסיק אותי, איך אפשר ככה להיות בשביל האחר, אז שוב, מדהימה שאת! תשתדלי שלא יבוא על חשבונך! אכן, המטפלת חזרה, ומסובך המקום שלי עכשיו, כתבתי על כך קצת למעלה אולי אודי יעלה את ההודעה שלי היום או מחר. שיהיה לנו ולנו שבוע נפלא! חיבוק! גלי
לא על חשבוני .. דווקא מאוד בעדי לא לשקוע רק בתוכי ... מקווה שאחר כך או מחר אהייה מסוגלת לקרוא ולהגיב לך למעלה .. מנותקת מדי כרגע :)))
הי אביב המלכדת והמאחדת, חלק מהבנות שציינת הופיעו כאן וצרפו דבריהן החכמים ומעולמן. איזה כיף :-) ראש השנה מזמין? שלך, סוריקטה
מקרבים מרחיקים ...הקושי בחגים משותף לכל יושבי הכפר המקומי כנראה... וכן שמחתי אתמול שראיתי את הבנות כותבות עוד לפני שההודעה עלתה . זה עשה לי כל כך טוב ... אוהבת לטייל בן הרבה עצים .. יקרה להודעה שלך שם למעלה כנראה הגיב בחופש כבר ..עייפתי מאוד ,חיבוק
אביב יקרה מאוד, תודה על קריאת הכיוון. בדיוק אתמול כתבתי הודעה לאודי ובה ביקשתי שישאל איפה אני... אבל לא העזתי לשלוח. אז הנה. אני כאן. לצערי באותו מצב. מתמודדת בעיקר עם המוות. קוראת ולפעמים גם מתקנאת ביכולת לכתוב, לדבר, לשתף. שלך, שירה
עצוב לימלקרוא שכך ומאוד מבינה.. בכל זאת מגיע לך עץ בשבילך ...תנסי לעשות את המאמץ הזה עבורך להנכיח את כצמך כאן בוירטואלי לפחות ... חיבוק
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
