יש חבר

כבר חצי שנה. אנחנו מחבבים זה את זו. אבל יש דברים שמציקים לי. אבל בסהכ יש איזה התאמה. הבעיה שהוא אדם של דפוסים ושגרה. זה די משעמם אותי. לפעמים אני עושה דברים שלא ממש בא לי רק בשביל לרצות אותו כי זאת שגרה שהוא מצפה לה.. וזה כאילו אמור להיות מובן מאליו? יום אחד אני בטח אמרוד ש.. די. שנמאס לי. ממנו. מזה. מאיתנו. בנתיים זה חביב אז שיהיה. אין לי מושג מה יהיה. ובסוף אולי עוד נכניס לתוך זה ילדים. נקים משפחה.

לאט לאט בצעדים קטנים צועדת קדימה ..שמחה לקרוא שאת מוותרת עושה דברים עבורו..חבל שאת חושבת על כך שתפסיקי לנהוג כך ...בכבוד לשני סומכת עלייך את יודעת מה נכון.. בהצלחה מכל הלב

:)