להיות סמכות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/09/2016 | 18:37 | מאת: מימה

היי אודי שמתי לב שמאד קשה לי להזדהות עם דמויות סמכות. כאלה שבא להם טבעי להעיר לאחרים ו'לחנך' אותם. בדכ אנשים שאין להם בעיה להיות ביקורתיים ולדרוש דברים וגם מסוגלים להביע כעס כשצריך ולא נוטים אוטומטית לרצות אחרים. אני חושבת שאנשים כאלה גם מגיעים יותר להישגים בחיים כי הם מרשים לעצמם לשאוף ולהפעיל אחרים בשירות מטרותיהם.. איך נעשים יותר 'כאלה'? קשה לי לשאוף ... קשה לי לארגן את עצמי ולהתאמץ כדי להשיג מטרות. אני אפילו לא יודעת מה המטרות שלי... אני עובדת ולומדת ויש לי חבר אבל אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים . אין לי מטרת על מה עושים??? איך משנים את זה? איך מגיעים להכרה ברורה של הרצון שלך??? לא כיף לי לדעת שכל החיים אני עובדת עבור מישהו/ארגון אחר. הייתי רוצה שתהיה יצירה שהיא שלי וממני... האם להביא ילדים יכול להחשב אקט יצירתי??? למה ככ קשה לי להיות עצמאית בדרך ההתנהלות שלי בעולם- למה לבד אני לא מצליחה לשאוף ורק מסוגלת להשתלב ולא להוביל משהו משלי?? אני שונאת את זה שזה ככה . מה הסיבה??? והאם זה נחשב להתפתחות פסיכולוגית פחותה לעומת מי שכן עצמאי ויזם וממוקד מטרה יותר באופי שלו? (בדכ כאלה גם נוטים להיות יותר סמכותיים באופי)

לקריאה נוספת והעמקה

הי מימה, איני יודע איך נעשים. אני משער שזה לא משהו שמחליטים וזהו. זה קשור ל-SELF וקשור לעוד דברים שהם תהליכיים וארוכי טווח. הכותרת שלך מזכירה לי כותרת ספר של כריסטופר בולאס "להיות אופי (character)". אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית