(( במבי ))

הי במבי, מסוקרנת כבר לשמוע. נפגשת עם אמא צביה? איך עבר? בזמנך ובכוחותייך, סוריקטה

... וואוו... ראשית רוצה לשתף אותך ואת כולכם שהעליתי 2 הודעות בראשון .. הרגשתי שמחה ,התרגשות ומלא אהבה לאמא צביה בראשון ושיתפתי אתכן.. בשני כאילו עברתי בלבלה בלב וממש הרגשתי מחוסרת אנרגיה. אולי מה שהרגשתי היה דכאון ? לא יודעת.. אפילו שאלתי את עצמי האם בעקבות נסיעתה פיתחתי איזו מניה דפרסיה ? משונה.. בכל אופן, כן . נפגשנו בשלישי בבוקר אבל איכשהו לא הצלחתי להרגיש כלום.. הייתי כמו זומבי כזו.. גם לא שיתפתי אותה בכלום. על כל דבר כששאלה עניתי כזה בסדר.. כאילו אני בפלנטה אחרת.. היום נפגשנו שוב ,ופתאום יצא ממני בכי מטורף ותוך כדי ,צעקתי עליה מטומטמת,פסיכית אחת. זה לא כאב. זה הרבה יותר מכאב... ועוד כל מיני כאלו שאני כבר לא זוכרת.. אבל אחרי כן פתאום הרגשתי ניקיון בלב ואפילו שיתפתי אותה בכל מה שהתרחש בזמן נסיעתה. אפילו הספקתי להקריא לה את כל התכתובת שלי איתכם בזמן העדרה.. כמובן גם מה שכתבת לי על העלים.. אגב, עשה לי רושם שהיא התרשמה ממש. גם מהמילים של סנופקין.. היא אפילו שאלה אותי שוב, איך קוראים לה ? פתאום אני שוב חושבת על זה ותוהה.. למה היא שאלה אותי כזו שאלה ? משונה.. בכל אופן אני כבר מרגישה טיפונת שוב רגיל כזה.. מתחיל לחזור לרגיל שאני מכירה.. וזו הרגשה נעימה של רוגע כזה.. של שלווה.. שלך, במבי.

שמחה שחוזר לך. היה לי נעים לקרוא מה שכתבת על מילותי. תודה מאחלת לך אומץ להמשיך ולגדול. https://www.youtube.com/watch?v=eqCv6mez-xo של את קליפתך בפני פשוטת האהבה...

מהמילים של סנופקין :-) הי במבי, חזל"ש. שתרבינה חוויות הרוגע והשלווה. עוד נדבר, מחבקת, סוריקטה