אפשר להיות פה קצת?....

אודי, אני יודעת שאמרת לי שזה לא המקום בשבילי כרגע, אבל אין לי אחר... והכל ממשיך להשתגע לי מבפנים ומבחוץ. אז, אפשר להיות פה רק לרגע? בבקשה? (אשתדל שלא להביא אותי יותר מידי...) אני מזיקה לעצמי בלי שליטה לאחרונה ומשתגעת מזה ממש. לא מצליחה להיות בתקשורת רציפה עם החברים שעוד ישנם, אין לי סבלנות לכל הניסיונות הכביכול מעושים האלו של לשמור על שפיות, זה בכל מקרה לא ממש עובד לי.(אולי מבחוץ עדיין עובד קצת, מבפנים כבר מזמן לא.) הכל כל כך מתעתע כל הזמן, ואין לי כוח להבדיל ולחשוב ולהבין מה נובע ממה, מה שלי ומה קיבלתי מהסביבה הפוגענית שלי, מה בראש שלי ומה אמיתי. אין לי כוח... פשוט אין לי כוח. אני מותשת נורא. הלוואי וזה בסדר מצידך שבאתי, הלוואי ויהיו לך קצת מילים בשבילי...

הי עפרה (כינוי יפיפה בחרת לך), מוכרים, אני מניחה שלרובנו, המצבים בהם רמת האגרסיה עצומה ומאד קשה הויסות. מצבים כאלה שעשויים להימשך לאורך זמן. ולפעמים לא יודעים מה מקורם ממש, מדוע התעצמו, וגם כשיודעים, ברמה רדודה או עמוקה יותר, אין זה פשוט. מה עושה לך מעבר להתחפרות עצמית (מניחה שגם זה מוכר לרובנו) ים, שהייה במחיצת ילדים, שהייה במרחב מרווח שאינו מצופף באנשים? אוויר הרים? מחשבות של מציאת מקום עבורך, סוריקטה

אני שמחה שאודי אפשר לך להיות כאן. מבינה שאת הסבל, את הכאב... זה דיי משקף את המציאות שלי גם... מקווה שתמצאי כאן מקום בטוח שלפחות תוכלי להוציא במילים מה שמחולל בתוכך... כאן יחד איתך, ינשוף

דאגתי לך ..את תמיד רצוייה כאן . כואב כל כך הפגיעה שלך בעצמך ומאוד מובנת ומוכרת. מקווה שתרשי לעצמך להעזר בפורום בנו בצורה שתפחית את הצורך לפגוע בעצמך ...