סוף שבוע רגוע

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע שלנו. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב וניפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי

19/08/2016 | 16:49 | מאת: ליעד

אודי היקר סופש רגוע של שלווה ומנוחה נכונה אצלי לא רגוע בכלל :( אני בתחושה קשה בנוגע לטיפול והמטפלת ..אולי היא היתה בסדר אבל לקחתי דברים באופן אישי בצורה קיצונית וקשה והאמת אני עדיין בתוך הקושי הזה ולא מצליחה לשבור את זה.. מאז שהודיעה שיוצאת לחופשה הכל התפורר לי..וזה לא שאני לא רוצה שהיא תצא הכי מגיע לה .. לאחרונה ,היא בלי כוונה פוגעת בי.אולי עם כוונה אני לא יודעת..בכל אופן היא אומרת שהיא לא מתכוונת.. אני לא יכולה לכתוב כאן למה כי זה אישי אבל יכולה להגיד בגדול. תחושת הפגיעה ממנה היא כמו סוג של מכה שלוקח זמן להתאושש קרה משהו שגרם לי תסכול מולה. בשבועות האחרונים אני מרגישה שהיא קצת מנותקת ממני,שכל העיסוק שלי בה ובהתנהלות שלה מאוד מעייף אותה. מרגישה שהיא לא מבינה אותי ואני בולעת את ההרגשות האלו כי אולי אם אוציא את זה החוצה זה רק יחמיר את המצב יכול להיות שבגלל שאני בולעת את הרגשות האלו אני לא מצליחה להתקדם .היא הצליחה להביא אותי למצב של לסמוך עליה ועכשיו שוב האמון בה התערער לי ונראה שחזרתי לנקודת ההתחלה... ממשיכה להגיע לפגישות בזמן כמו מטופלת טובה וממושמעת לשמור על המסגרת של הטיפול אבל שיושבת מולה אני מתעצבנת עליה ועל השאלות שלה (מבפנים ...אני לא מראה לה ולא מתנהגת את זה)כל דבר שהיא אומרת מקפיץ אותי כי מה היא מבינה בכלל אני חושבת שמה שאני באמת רוצה זה שהיא תראה אותי לפני שהיא רואה עוד "מקרה" עוד מטופלת אחת מיני רבים עוד שעה של עבודה לסמן וי..נכון שהאפשרות הזאת לא קיימת אבל זה מה שאני באמת רוצה . מרגישה אשמה שאני מעזה לרצות..כי היא רק מטפלת היא לא אמא שלי או קרובת משפחה אז אין לי זכות לרצות מרגישה שאני לא מתאימה להיות מטופלת שלה ולא של אף מטפל אחר. לא מאמינה שאפשר לעזור לי אם יש לי התנגדות כל כך גדולה ואני לא יכולה להתמסר אליה ולסמוך..צריך לבוא לטיפול עם אמון ועם תקווה ואין לי אפילו טיפה ממנה...למרות שאני מנסה ומשתדלת.. אודי איך יוצאים מהתקיעות הזאת? אפשר בכלל?

הי ליעד, אמון מתבסס אחרי הרבה התנסויות בכינון הקשר בצורה עקבית ומהימנה. ברור שכל הזמן זה יהרס, כי אין קשר מושלם ואידילי (גם לא עם ההורים, אחרת לא היו כאלו בעיות...). העניין הוא כינון היחסים מחדש למקום של עבודה בונה ומימנה. זה לוקח המון המון זמן, כי הפגיעה מאוד בסיסית. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית