קצת סתוי... עצבות...

... מפעם לפעם עננים בשמיים.. מזכירים את הסתיו.. מפעם לפעם הריח ההוא.. ריח של סתיו... מזכיר שסוף השנה העברי עוד מעט ומסתיים.. תתחיל שנה חדשה.. עוד מעט "שלום כיתה א" התחלה חדשה, ריח ילקוט חדש, הכל נקי,מסודר, המחברות והספרים עטופים, עדיין הקצוות ללא "אוזניים של חמור" ילדות.. תום... תם ? עבר...? סוף והתחלה, חיים ומוות .. ומקום החיבור, המפגש... עצוב לי היום בלב.. ואני אפילו לא יודעת למה ... עצוב... במבי.

ביחד איתך עם העצב אם תרשי לי?

מרגישה את העצבות שלך היא נוגעת בי בבטן ... אבל משהו בכתיבה שלך אחר היום ...עצבות שלווה כזו בוגרת .. משהו שמבין שזה רגע כזה שיחלוף כמו הרוח של הסתיו ... ועוד אסוציאציה שעלתה בי זה האם נרשמת כבר לשנה החדשה לפיסול שכל כך רצית ...

תודה לכן יקרות... כן.. אני מרגישה שהעצב היום הוא ...?? אולי יש בו גם קצת אבל .. ? אולי גם השלמה ...? מרגיש לי היום עם התגובות שלכן קצת נחמה.. כמו מילות השיר נחמה של רחל שפירא : "מי שחווה את בערת הקיץ, ליבו לבית ופני הנוף ראי לחרדותיו. את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד סתיו. זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה." מרגיש לי היום כמו מיתרים חשופים שמתנגנים ברטט, רגישים לכל מגע עד כאב.. תודה יקרות. במבי.

כן.. נרשמתי לפיסול וכנראה שזה מכניס אותי קצת לחרדות בגלל שאני איכשהו שוכחת לחלוטין.. ממש נמחק לי מהמוח..

יש לך יומולדת בסתיו... גשמי ברכה בואו נא ופרידות עצובות שלך, סוריקטה