אביב, גלי

הי בנות, כותבת ככה בתור התחלה - אביב, לא בטוח שאני מרגישה חשופה כרגע. כתבתי לא פעם והרבה יותר בעבר על ההיסטוריה שלי, כך נראה לי. וסיפרתי גם בעולם. בדרך שסיפרתי. אני מרגישה, אולי, שהסיפור לא זכיר. לעתים קל להכחשה, ובכלל שאנשים מתעסקים יותר בעולמם שלהם. אני חושבת שאיכשהו היום אני בוחרת מתי ולמי לספר ומה. מתארת לעצמי שמהחשש אותו הרגשתי בדברייך - פן מישהו ישתמש בפרטים כדי לפגוע בדיוק בלב ולסובב את החרב. משהו, שכך נראה לי, חווית כאן באופן עוצמתי ביותר. וגם אני חוויתי בפורום אחר בעבר הרחוק. גם בחיים מול הדמויות ההן. ועוד. גלי, אני עדיין חושבת שהקלונקס ידידי. התחלתי להשתמש בו לאחרונה, אולי שנתיים, במינון נמוך מאד, אחרי שעשרות שנים לא הצלחתי להירדם ולישון שינה רצופה. סבל נוראי בלילות, שנתן את אותותיו ביום, שעות האור, הירדמויות רגעיות כאלה לשביבי שנייה, ועיוותים אחרים. עדיין נוטה לכנות אותו כמשהו שהציל את חיי, כמו גם את האנליזה, והם קשורים זה בזה. לא לקחתי תרופות בשלב התחלתי, וגם 'ניצחתי' את רובן, כאשר כן ניסיתי אותן. לעניין החופש - מניחה שאולי זה משהו שיתהווה. וממש לאט, אבל איני יודעת. אולי משהו מעט מתוחכם יותר מאשר אני מעזה. אולי משהו שמרחיב יותר את הנפש. ימים יגידו. ואולי הייתי רוצה שיתנו לי חופש מתנה. אני לא מקבלת מתנות מאנשים. גם לא ביומולדת, למשל. איכשהו מרגישה שגם זה מבאס למדי. משערת שבהמשך אכתוב גם לבנות נוספות, בינתיים, סוריקטה

הי סוריקיטה , אני שמחה שאינך מרגישה חשופה. לא התכוונתי לחשש שיעשו שימוש לרעה במה שכתבת.נכון שמאוד ניפגעתי אז אבל יחד עם זאת הייתה גם המון אהבה ואמפטיה כאן עבורי . בכל מקרה מה שהתכוונתי היה שלא חשוב מה שאת כותבת על עצמך טוב או רע את אחרי זה לוקחת כמה צעדים אחורה מה שנראה כמי שהיה לו קשה החשיפה שלו הלקיחת מקום הישירה ולא עקיפה. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי בכל מקרה אני שמחה שזה בסדר לך ולא קשה. שבוע טוב