בקשה לטיפים ועצות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
איך מצליחים לשמור על מסגרת הזמן וללכת בהרגשה טובה? בלי עצב וכעס ותשכול..שזה בסדר אבל כשעולים רגשות אלו הדחף שלא ללכת רק מתחזק?! תודה תותי
הרעיון בכללי זה הרעיון של חפץ מעבר , כמו ילד שלוקח איתו דובי או שמיכה לגן .כמי שמלווה אנשים הרבה פעמים השתמשתי בדרך הזו לסיים פגישה . אפשר אולי עשר דקות לפני הסוף לבחור שיר ולשמוע יחד ואז השיר נשאר לך ביד ובלב .לבקש ממנה לכתוב לך משהו . בכל מקרה בטוב או ברע להשקיע עשר דקות לסיום הפגישה. מנסיון זה עוזר
היי תותי, כמה מחשבות ממני. נראה לי שכדאי מאד לנסות להתחיל לדבר בדיוק את זה. את מה שאת מרגישה, חושבת, חווה בסוף הפגישות. לתרגם את ההתנהגות למילים, לנסות להבין מה עומד בבסיסה. זה נושא לעבודה. מה קורה לך שם כשצריך להיפרד וללכת. להתבונן בזה יחד, לנסות לשתף בצורה פתוחה וכנה ולהגיע אליך פנימה. ברמה המעשית, לפעמים עוזר כשהמטפלת עשר דקות לפני תום הפגישה אומרת שנשאר עוד עשר דקות, זה עוזר להתארגן ולצאת יותר אסופה. אפשר לחשוב יחד איך יהיה לך טוב שהיא תודיע על הזמן שנשאר וגם אולי בעשר דקות האלו אפשר לסגור את הפגישה בדרך מסוימת שתהיה לך טובה ותעזור לך עם הפרידה. לדוג' לשמוע שיר ביחד, לעשות הרפיה, לסכם את הפגישה, להביע את הרגשתך בעקבות הפגישה וכד'. המשך טוב
אולי ע"י מתן התראה, שהפסיכ' יגיד "נותרו לנו עוד חמש דקות לסיום" או משהו בסגנון וכך תוכלי להתכונן וזה לא ינחת עלייך.
אתן מקסימות!!
הי תותי, נראה לי שייתכן שיש צורך להתייחס לנושא כאל תהליך. וייתכן שעכשיו את נמצאת בשלב בו הפרידה מסובכת מידי עבורך, וכך יימשך לאורך זמן מה, ואולי אי אפשר לכפות הרגשה אחרת, אלא לדעת שבינתיים זה כך, מתוך תקווה לשינוי שיתחולל. בקצב שלך. בוודאי שלדבר על כך ולכיר את משאלותייך, חרדותייך וחלקייך. שלך סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
