מה עושים???........................

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/04/2016 | 11:54 | מאת: קרןאור

מאד מתקשה כרגע ויותר במפגשים.חסומה מאד. כשלא חושבת שהכל מתחיל ונגמר בי,גם אם אני העיקר ומרכז הטיפול. יש דברים שכן...,יש דברים שקשורים לקושי איתו,בהתנהלות\תגובות\שתיקות וכו שמעוררים כעס התנגדות קושי גדול ואי יכולת כבר לדבר.לא שוב ושוב את אותו הדבר,ולא דברים אחרים נוספים חשובים.ויוצא...,שבעיקר יש כעס חסימה גדולה ותקיעות.זה קיים.זה עולה.אבל לא מצליח להפתר.ורק מעורר עוד ועוד מצוקה. אני תלוייה מאד וזה כמובן מעורר גם קושי גדול.ובעיקר מפוחדת וחרדה מכל המצב הבלתי נסבל ופתיר הזה,ומחיי והחרדה הגדולה שמלווה אותם כל הזמן,על מה יהיה איתי..,איתם..,ובנוגע לעוד כל מיני עניינים שמטרידים. השאלה...,איך יוצאים מזה אם בכלל??במצב הקיים,ונראה שזה פשוט כבר דרך ללא מוצא.(ואם אני זו שצריכה לגרום לזה שיהיה אחרת...,במצב הנתון,לא מסוגלת). ודבר נוסף..,אם הוא וכתוצאה מכל ה"וויב" הקיים, כבר נאמר חסום גם בעצמו מולי, ולמעשה בגללי.., אז איך בכלל זה גם אפשרי?? והדבר שמעצבן...(כמו עוד דברים בדינאמיקה טיפולית...שנקראת..,"קשר"...),שזה לא נאמר במפורש, אלא מופנה אליי כשאלה...,ואני צריכה לנחש אם אכן זו ההרגשה גם שלו, שלא אומר מפורשות, או רק משקף לי כביכול את תחושותיי.ושתיקות.... אני לא יכולה לסבול את זה...,ואת סוג "הדיבור" הזה, זה מרגיש לי כמו "משחק פסיכולוגי" מעצבן ומניפולטיבי.ולא "קשר"ממשי. וזה גם סוגר.ובעיקר משאיר אותי בתהיות..,לגבי..מה קורה, אז למה בעצם התכוון? ואיך בכלל אפשר להמשיך כשהכל ככ בלתי אפשרי. ובכל זאת..., זה מה יש.אז זה הטיפול.??? האם כך צריך להיות?? ומרגישה כלואה בתוך מצב לא הגיוני.כשלא יכולה לצלול לתוכו וגם לא יכולה לשחות ממנו הלאה. צפה ונאחזת בכלום..,בכוחותי האחרונים..., עד שבסוף פשוט אטבע...,וכשלא מתאפשר אחרת. ??? בבקשה..., תענה לי קצת יותר בפירוט והרחבה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי קרן אור, אענה לך בשיתוף החוויה שלי מולך: יש בכתיבה שלך אלי משהו שחוסם אותי, שלא מאפשר לי להגיב בחופשיות, שמרגיש שכל מה שאעשה יהיה לא טוב. מבחינה זו אני מוצא שזה דומה מאוד למה שאת מתארת שאת מרגישה. זה חזק מאוד. זה לב לבו של הטיפול, ובאשר לכאן - צריך לראות איך אנו פותרים את הדבר הזה שביננו. אודי

26/04/2016 | 00:07 | מאת: קרןאור

הי שמחה שאתה משתף אותי בתחושתך. עם זאת..., ומעבר לתיאור החוויה שלך מולי, אני לא יודעת למה אתה מרגיש כך,ומה בכתיבה שלי גם עושה לך את זה,לא פירטת. כך ש..., קשה לי גם האמת לענות על השאלה שלך שמופניית אלי, איך פותרים את "הדבר".., הזה ,שבייננו. עלאחת כמה וכמה באופן הזה שפה..., רעיונות...???

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית