חגים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/04/2016 | 09:42 | מאת: רוני

אני מגיעה אליך השנה לליח הסדר. כבר שנה רביעית שמכל האחים דווקא איתך אני חוגגת. הילדים שמחים, הארוחה טעימה. השיחה קולחת והכל נעים וכייפי. בכאילו.. בכאילו כזה שכואב נורא. כי אין לו פתרון או מענה נכון. הוא משתק. אבל רק חלק ממני. אני לא לגמרי מבינה בעצם מתי הכאילו ומתי האמת. החשש,הפחד והדחייה שלי מימך-הם האמת או הארוחה הנחמדה שבה זה לא ממש נוכח-היא האמת. אני מבינה שאין אמת אחת אבל אני לא רוצה להתבלבל. באמת פגעת בי באמת דפקת לי את החיים. באמת אני עובדת מאוד מאוד קשה כדי להצליח ולקבל את זה שגם כאילו, יכול להיות לפעמים האמת המתאימה לזמן בה הוא קיים. לא יודעת אם מובן,, אבל מבחינתי ההבנה שה"כאילו" הוא האמת של זמנים אחרים דווקא מארגנת קצת את הראש.. -

21/04/2016 | 22:58 | מאת: אביב 22

רוני שמחה שבאת שנתת מקום לעצמך...רק להגיד לך שקראתי אותך..והכי בעולם מבינה ...חגים משפחה ....חיבוק וירטואלי (חושבת שזה כבר קצת בסדר לך ואם לא אז לא )

הי רוני, כנראה שיש בשניהם אמת. וכנראה שזה אכן מבלבל. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית