הורים לא מקבלים את החבר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/02/2016 | 17:30 | מאת: אנונימית

היי, אני בת 17,יש לי חבר שהוריי קיבלו עליו רושם ראשוני ממש גרוע(בלשון המעטה).הוא גדול מימני בשנתיים וחצי,הוא חייל ואני תלמידה בכיתה יא. אני מכירים כבר מאז שהייתי בכיתה ו. הוא לא מהאזור שלי, אלא די רחוק. יש בינינו מערכת יחסים מדהימה ואני באמת מאוד מאוד אוהבת אותו ולא חושבת שאתחבר ואפתח למישהו ככה כמו אליו. כשאני נוסעת אליו זה בסודיות ויוצא שאני משקרת להורים כי אני יודעת שהם לא ירשו לי לנסוע עד אליו וגם בפרט אליו בכלל כי הם לא אוהבים אותו וחושבים שהוא עושה לי לא טוב. אני מרגישה ממש ההפך ואני בטוחה בזה שנחזיק המון זמן.לחבר לא נעים שההורים שלי לא אוהבים אותו ואף הוא מפחד מהם קצת כי מרגיש נבוך בעקבות אותו מקרה שמימנו הם קיבלו עליו רושם ראשוני לא טוב. העניין הזה מדכא אותי ממש ואני כל הזמן חושבת על זה .. מדכא אותי שהם לא תומכים בי עד שמצאתי מישהו שאני אוהבת. אנחנו עברנו כמה ריבים לא נעימים עם ההורים ואמרנו שאולי ננתק קשר, אבל זה באמת היה בלתי אפשרי. אני באמת מרגישה שזה מישהו שאני באמת מתחברת אליו ופשוט מדכא ומייאש אותי שזה המצב. הם נעולים על דעתם. באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. מוציא לי את כל החשק מהחיים ולפעמים אני פשוט בוכה ונשברת בגלל זה שכל פעם שאני באה אליו אני צריכה לשקר להם כדי לראות אותו והם לא רוצים שאהיה איתו בקשר. הוא באמת בן אדם טוב ואני מכירה אותו. לא תעזור שיחה עם ההורים כי הרושם הראשוני נשאר.. ממש לא יודעת מה לעשות כל העניין מדכא אותי ומפריע להתנהלות שלי ביום יום. אשמח לעצה תודה

שלום לך, עליכם לשנות את הרושם הראשני (שלא כתבת מה הוא, רק שהוא ממש גרוע), וזה לא דבר קל לשנות רושם ראשוני. אבל צריך לשבת לשיחה פתוחה, כולכם ולתת הזדמנות להוכיח שיש גם מעבר לרושם ראשוני. תחשבו איך ניתן לעשות את זה... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית