אביבוש - וגם לדעתך אודי

אמרתי לך כבר פעם שהלוואי והיית שכנתי זה מה זה יכול היה להיות טוב, שתי הנרקומניות – עם כל הכדורים הללו. אל תפגעי, כך אני צוחקת על עצמי וכוללת אותך אתי. חייבים להפסיק אני הפסקתי עכשיו בגלל מיחושים נוראים, עקצוצים בלשון, חצי שיתוק בלשון, וכל צד שמאל מהבהב עכשיו תקשיבי למה שרציתי לומר לך, אמרתי כבר פעם שיש לי כמה כובעים, ומתוך רצוני להשאר אנונימית אני לא מפרטת, אבל זה מביא אותי לכל מיני מחוזות. פעם הגיע אלי אשה, מטופחת, רהוטה, ממורכזת, והיא מספרת לי שהיא חולה במחלת הסכיזופרניה, חטפתי שוק, אבל היא בצורה מאד עניינית מספרת לי שהיא לוקחת כדורים כבר שנים ולכן התפקוד שלה ראוי, והיא גם מראה לי אישור על כך מפרופסור ידוע שם. חלפו כמה שנים, ובגלל סיבות שונות הפרופסור הזה היה צריך להגיע למשרדי, מדברים על דה ועל הה, ואז אני נזכרת שהוא הרופא של אותה אחת, ומכיוון שכלפי היא הורידה את החסיון הרפואי, אני אומרת לו, תגיד לי, הגברת הזאתי, מה מצאת בה שכתבת שהיא חולת שסכיזופרניה. והוא אומר לי, להגיד לך את האמת, בעיני היא נראתה בריאה לחלוטין, אז שאלתי, אם כן מדוע נתת לה כזה אישור, הוא אומר היא הגיע אלי עם תיק רפואי של רופא אחר, סיפרה את הסיפור, סיפרה שהיא לוקחת כדורים ובקשה אישור, ועשיתי כדבריה אבל לדעתי היא בריאה. טוב, אמרתי, בוא נעלה את הכלה על הקו, אני מתקשרת לאותה גברת ואומרת לה, ידידתי, יושב לידי הפרופסור, והוא טוען שאת בריאה, כפי שאני טועת כל השנים, אז אולי הגיע זמן לבדוק אם באמת יש לך את המחלה אם אין. בואי תעברי שוב אבחונים והיא אומרת לי באדישות, עזבי סנדיי, הוא לא יכול היה לאבחן אותי כי אני על כדורים, אם היה רואה אותי שבועיים בלי כדורים אז היה מבין כמה אני חולה. את לא רוצה לנסות שוב איבחונים? שאלתי, והיא בשלה – לא. אין לי נסיון פסיכיאטרי, אבל נסיון חיים יש לי, ואני בטוחה שאין לה את המחלה. אין לי מושג מדוע היא כל כך בטוחה שיש לה, אבל מתוך שעות של שיחות אתה, אני מעידה שהיא מאה אחוז בסדר, והלוואי וכדורים יכלו כך לפעול על אדם חולה. ההיכרות שלי אתה הצריכה הרבה חישובהים, מחשבות וניתוחים ואת הכל עשתה נפלא. ולמה משנה כל הסיפור הארוך הזה, אביבוש, אני קוראת אותך כאן כמה חודשים, את נשמעת לי מה זה נורמלית, לכל דבר. את מספרת על כל מיני הגדרות ורעשים, ואני אומרת לך קחי את כולם , שימי בתוך קרטונים, סגרי עם נילון עבה, שימי על ספינה ושלחי לטורקיה!!!! תשמיעי את הקול זמיר שיש לך, את הקול הנפלא הזה, תני לי להחזיק לך את היד, נחזק אחת את השניה בתקופה הלא קלה הזו, תאמיני בעצמך, יש בך כל כך הרבה, כל השאר בספינה לאיסטנבול, לא שייך אליך בכלל. אין לי ספק שכאשר תדעי כמה את נפלא, כמה יש בך, כמה שלמות, לא תתני לשום קולות להפריע לך את חייך. חבל שאת לא שכנתי, הייתי צריכה מישהי כמוך לידי, עכשיו, כשלא כל כך קל לי

סנדי קודם כל תודה על המחשבה ...וזהירות!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מבינה אותך בדקויות ואני גם ההיגיון שלי בריא כאחת שעובדת עם אנשים עם בעיות נפשיות זהירות להגיד להוריד כדורים .נכון שהמקום וירטואלי וככזה יש שצופים מהצד אחד הדברים הקשים ביותר לנפגעי הנפש זה שהם משחקים עם הכדורים כי זה גורם לירידה מטורפת. ותתפלאי יש המון אנשים שליוויתי שעם הכדורים היו בתפקוד מעולה ודקה בלי התפקוד ירד למינימום או לאשפוז. ואלי ...זה גם לסוריקיטה - השימוש שלי הגלוי בשם ההפרעה והאיבחון הוא לא עבורי הוא בדיוק עבור כל אלו שמרגישים משוגעים לא נורמליים בגלל האבחון . הרצון שלי הוא להראות שזה בסדר הם לא לבד וכן זאת המציאות ואתה אני חיה . הפיצול שלי הוא מגיל 4 כך שכל חיי אני חיה בפיצול ורק לפני כמה שנים אובחנתי . סנדי האמת שאני שאלתי את המטפלת שלי שנתיים קודם אם זה לא ניראה לה והיא רק כשהייתה בטוחה אמרה לי כן . אישית אני ללא כדורים גם את הכדורים הנרקוטים לכאבים כמעט את כולם זרקתי ברגע שהבנתי שזה עניין של איזון בן הגוף לנפש ואני משתמשת בהם לעיתים רחוקות. מה כן אני מדברת אני מרשה לעצמי להביא את הכאב את העצב את הקושי להרגיש רגשות שדחקתי כל השנים . זה קשה זה מציף וזה מה שאת רואה כאן. הקולות האלה הם חלק ממני שלחתי לך מאמרים זה קשה להבין ..אבל אני אנסה להסביר לך כשאת מדברת על ילדה פנימית לי יש כזאת ויש לה קיום לפעמים משלה שלא קשור אלי שזה כולל משחקים של ילדה עם בובות ודובים ודיבור של ילדה ..אני לא יכולה להתעלם מהקול הזה אסור לי כדי להתחבר אליו אני צריכה להקשיב לה כי היא אומרת את מה שאני לא יכולה /רוצה להרגיש אבל היא זאת אני . אם בפגישה האחרונה שכבתי על הרצפה עם הבובה ובכיתי בקול של ילדה שאני לא דומה לו ...ברור לי שזה אשיו שהוא מאוד קשה לי וכן אני אעלה את זה וייתן לזה איוורור ויש להניח שזה כבר לא יהיה טריגר כל כך קשה . מחמיא לי שאת רוצה להיות שכנה שלי ואני אשמח להיות כאן ולתמוך בך ברגעים קשים אבל סנדי תני לעצמך להרגיש את הקושי קצת שחררי בלי להתפרק עד נקודה שלפני . תהיי קצת יותר רכה לעצמך ...איתך אוהבת חיבוק

אני חוזרת ומדגישה שהידע שלי בפסיכיאטריה הוא שואף לאפס, רק מה שאני יודעת מנסיון החיים. אבל האמון שלי ברופאים הוא לא מי יודע מה. כפי שכתבתי, לא נתנו תחזית של כאבי תופת שיגרמו לשיתוק, שלא אוכל לקום מהמטה, ואגלה לך עוד דבר, יש לי בת עם 100% נכות, 100 אחות נכות בגלל המחלה ו 100 יכולת להשתכר, בפעם אחרת אני אדבר על זה, ותביני עד כמה האמון שלי בהבחנות של רופאים הוא לא מרקיע שחקים. עכשיו העפתי את התרופות הנקוטיות ולוקחת תרופות לשיכוך כאבים, שעושים לי הרגשה של אולקוס אבל זה פיזי, הכל כואב, כואב כואב... אני יותר מדי אנרגטית כדי שאוכל להכנע לכאבים אגב הילדה הקטנה, אני מתה על בובות ודובונים וכו', זוכרת שהיית בחורה וכל החדר שלי היה עם בובות וכלים וכו', ואמא שלי הייתה בטוחה שאני פסיכית על כל הראש, היום בבמשרד המפואר שלי מככבות בובות חרסינה יפיפיות. לקוח שובינסט בקש לדעת מה פתאום בובות? אמרתי לו מדוע לא פריעים לך מכוניות מרוץ במשרדים אחרים? כי אתה חתיכת שובניסט, אבל בשביל השובניסטים הללו הכנסתי גם מכוניות מרוץ יקרות, ויש לי עוד מגוון של קישוטים 'ילדותיים' במשרד, ואני מתה עליהם, וכשאני קונה צעצועים ומשחקים 'לילדים' אני קונה את זה קודם כל כי אני אוהבת את זה, כולם מתים לבקר כאןבשבת , כי אני שעות משחקת עם כל הגילים, אז מה לעשות אני לא חושבת שזו הפרעה נפשית, אצלי בכל אופן לא, לא מאבחנת אותך, רק רוצה לומר לך שזה הכיף שלי!!! ובכל מה שנוגע לילדה הקטנה, רציתי לכתוב על זה פוסט, אבל דווקא לייחד אותו לבמבי, אז כשאעשה זאת אזכיר את שמך. בכל אופן את מקסימה, ותרגישי טוב, ולכי עם הפנים קדימה!!! ואני שמחה שאת לא לוקחת כדורים.

נכון שאנשים יכולים להרוס לעצמם את החיים כשהם מפסיקים כדורים, ואני אישית מכירה אדם שכזה. אבל.. לפעמים חיים נהרסים גם כי הולכים כמו תיש עוור אחרי הרופאים, ואת זה אני גם יודעת מניסיון עצמי קחי את התקפי החרדה שהיו לי לפני כמה חודשים, זה היה נורא, לא יכולה לתאר לך מה זה היה לקבל את ההתקפים הללו, כמעט שגמרו אותי, ובסוף נתתי לעצמי את המרשם, ומאז, איזה רגיעה, איזה יופי!!! תארי לעצמך שהייתי הולכת עם הדיאגנוזה של הרופא שהכל בסדר, עד היום הייתי נמקה עם ההתקפים, או שאולי הם כבר היו גומרים אותי לחלוטין לעומת זה, הרופא האידיוט שגזר עלי שיתוק, אם הייתי מאמינה לו, ולא נלחמת, איפה הייתי היום כך שלדעתי מה שצריכים זה גם להשתמש בהגיון שלנו, לא להשאר לגמרי מקובעים ואת יודעת מה אפשר פשרה לשמוע עוד חוות דעת של עוד רופא לפעמים אפילו של יותר מאחד לא מתכוונת אליך ספציפית אלא באופן כללי, כשיהיה לי כוח נפשי אספר על הבת שלי, ותביני למה אני מתכוונת, אבל כדי לספר עליה אני באמת צריכה יותר כוח נפשי.

סנדי הכדורים שדיברתי עלהם הייתה נקודתית לבעייה שצצה ופשוט לא הייתה לי ברירה הבעיה שהחרדות מהקורס ומימה שזה מציף הגבירו את הבעיה אז הם גם לא כל כך עוזרים לא נורא נעבור גם את זה ...לקח לי זמן להבין על איזה כדורים מדובר