אודי - אני בלופ....

סליחה על האורך הכי גרוע כאשר אדם לא שלם עם מה שהוא עושה, ולא יודע אם הוא בכיוון הנכון, אני מרגישה בלופ ובדרך של LOSE LOSE, לא משנה מה שאבחר, התוצאות לא תהיינה טובות! טיפה היסטוריה, תמיד הייתי סובלת מכאבי גב, גם כשהייתי ילדה, אבל לפני כמה שנים, היו לי כאבי תופת בגב, לא יכולתי לזוז, לא לעמוד על הרגליים, לא כלום, בקושי הגעתי לאורטופד, שלח אותי לבדיקות, ואחרי שבחן אותם, נתן הכרזה דרמטית חדה ומרושעת, בערך במילים אלו "את... תגידי תודה שעכשיו את על הליכון, לא ירחוק היום ולא תוכלי אפילו במיטה לשבת, המצב שלך הוא פרוגרסיבי, יש ניוון בחוט השדרה, דיסקים מחוקים ועוד... את עומדת לבלות את חייך במיטה בלי יכולת לזוז" הרמתי את עיני ואמרתי לו, לא בקשתי את ברכותיך שמור אותם לעצמך, אם אתה לא יכול לעזור לי, אל תקלל. באתי הביתה ובכיתי, לא על התחזית, אלא על הרשעות של האדם להעיף בי ככה, כשאני לבדי, כזו תחזית. (אגב, הייתי לפני חודש בקופת חולים, ראיתי שם מודעה לזכרו של אותו רופא!) בכל אופן, המצב שלי אז התדרדר, בבית ובמשרד הייתי כל הזמן על 'כסא משרדי', לא עומדת לרגע, הולכת על הגלגלים, בחוץ הולכת עם הליכון, לא מסוגלת אפילו לרדת את המדרכה לכביש בלי עזרה, והשיא הגיע כאשר נכנסתי לעשות אמבטיה, ולא הצלחתי לצאת! ואז אמרתי, עד כאן, או למות או לחיות, אבל חיים כאלו לא באים בחשבון! בגלל המצב שלי והכאבים הרופאים נותנו לי משככי כאבים חמורים ביותר שנמצאים בפקודת הסמים, אמרתי, נעשה הבדלה בין הכאבים לבין היכולות, לקחתי בלי סוף כדורים, לא חשתי שום כאב, ועכשיו אמרתי אגיע לכושר, הבאתי מאמנת אישית, אמרתי לה אל תתיאשי אני עוד אגיע רחוק. עשיתי בבית חדר כושר, עם הליכון, ואליפטיקל, וכדור ענק, ומשקלות, ומוט על הדלת ורצועות של RTX לא חלפו כמה חודשים הורדתי את המינון של התרופות, הכושר עלה לי, והיום אני רצה טסה כמו איילת, ועושה כושר כאילו והייתי אטלטית, הולכת לחדר כושר מקסים, עם המון מכשירים, עושה גם אירובי בבית על המכשירים, שוחה, ויכולה ללכת קילומטרים ברגל, בכיף. אבל... כאן מגיע האבל בזמן האחרון, לא יכולה לצאת מהמטה, בלי לקחת את החומרים הללו, זה אפילו לא כאב כל כך עז, כמו איזה ענן שתופס אותי וצולב אותי למטה שאני לא יכולה לזוז. הלכתי לשאול במומחים, חלק אמרו אולי נפשי, אולי מחלה, טוב, אמרתי ננסה, הרי היו לי את הרעידות והתקפי החרדה הנוראיים, לקחתי את התרופה שגם טובה לדכאון. עזרה נפלא להתקפי החרדה, אבל מהמטה לא יכולה לצאת, אז מה עושה לוקחת כל יום כדור מאותם סמים, ואז מתפקדת נהדר. אבל כל הרופאים כולם, לא היה אחד שלא, כולם הזהירו אותו, לקיחת הכדורים הללו על בסיס קבוע, היא דרך חד סיטרית, להפוך אותי מכורה, כולם שבים ומזהירים אותי. נותנים לי את התרופה כי זכותי לקבל אותה עם המצב הפאתלוגי, אבל כולם אומרים, תדעי לך שאת תהרסי לך את החיים. אז מה האופציה? לא לקחת, בסדר, ואז לא לעשות את הכושר, ואז, לחזור לחוסר היכולת שלי לזוז, וזה מה שקרה, ניסיתי חודש לא לקחת את הכדור, ומימילא גם לא לעשות כושר לא בבית ולא במכון, וכל הכאבים הנחמדים התחילו לחזור, וגם הוספתי במשקל. עכשיו יש כאלו שאומרים, רגע, הכאבים זה מהכושר, תורידי הילוך, הורדתי הילוך, אבל כואב, לך תדע ממה זה. הנורולוגית, כבר אבחנה מחלות, לא מתאים לי המחלות הללו אבל גם לא מתאים לי להיות מכורה מתאים לי נורא ההרגשה הטובה, היכולת לתפקד, לעבוד בלי סוף, גם במשרד, גם בבית, גם בבריכה בחדר כושר, ואם זה נפשי, אז מדוע כדור שאמור להרגיע כאבים מאפשר לי להיות קלה כאילה? ואוי לי בכל אופציה שהיא, אם עושה כושר, טוענים שהכושר גורם לי לכאבים, לא עושה כושר, חוזרת לאט לאט למה שהיה לפני כמה שנים, מצב שאני לא מוכנה לקבל אותו בשום פנים ואופן, אז נכון לעכשיו, לוקחת כל יום כדורים בבוקר, אבל מרגישה שאני לא עושה את הדבר הנכון, מרגישה בלופ.... אני תמיד מאד אנרגטית, וגם פרפקיוניסטית, אז יש לי הרבה דרישות מעצמי, בכל המובנים, וממש לא חושבת לחזור למצב של נכות, טוב מותי מחיי אם אלו הם החיים, אין מצב שאני אחזור אליהם. אני דורשת מעצמי לעשות הכל, ולהיות בכושר כדי שאוכל לעשות הכל, אני נותנת פייט, אבל פוחדת שאולי אני אצליח במערכה זו אך אפסיד את כל המלחמה, לאחר מכן. תגידי שאגיע לאיזון, אבל מי יודעת איפה נקודת האיזון? גם כשהורדתי הילוך בכושר, כואב לי, כמה זמן יכאב מהכושר? ובינתיים הכושר שלי הולך ויורד אם אני לא מתחזקת אותו. לא יודעת מה אני רוצה ממך אודי, זה לופ שלא יודעת איך אפתור אותו. היה אצלי עכשיו מאמן כושר שאמר שאפנה לרופא מיוחד לפגיעות מכושר שהוא יאבחן אותי ויקבע, אבל איך הוא ידע? הנורולגית נגעה בשרירים הם כאבו, אופסס נתנה הבחנה לש מחלה, אמרתי לה, רגע, אני עושה כושר אולי זה מזה, היא אמרה לא לא , הסימפטומים שלך, מראים על מחלה, לא קונה את הלוקש הזה. די מפוחדת מהצומת שאני עומדת בה כעת. כמו שאמרתי LOSE LOSE כאילו בפניה מחכה לי הדבר. אגב, אם היית רואה אותי לעולם לא היית מאמין בהיסטוריה הזו שלי, אני משדרת בריאות, יכולות גם פיזיות, גמישה, מי שראה קודם ורואה עכשיו נשאר עם פה פעור, אך מי שלא ידע, לעולם לא יאמין.

נשמע קשה מה שאת עוברת... רק רציתי שתדעי שקראתי ושולחת חיבוק והרבה רפואה שלמה.