אביבי..

אשאל שאלה אולי לא כל כך פופולארית את מספרת על חיים מלאי עשייה בחיים האמיתיים, את מדבר על חזון והגשמה,\ כאן בפורום את משדרת מצוקה, קולות, והרבה מאד קשיים, עכשיו תנשמי עמוק, אולי יש משהו בפורום שמוציא ממך את הפוטנציאל הזה? אולי את מרגישה שכדי להיות חברה 'ליגלית' כאן בפורום את צריכה שתהיינה לך בעיות, ואז גם אודי יתייחס ואחרים יתיחסו, אולי הכתיבה כאן בצורה כזו באה למלא את הרצון להחזיק במקום שלך כאן בפורום? מקווה שתקבלי את שאלי בהבנה

זה בסדר שאת שואלת ואני אנסה לענות מהסוף להתחלה. דווקא אודי מחזק יותר ומורגש יותר מבחינתי כשאני במקום טוב אז לשאלה שלך ממש לא אני לא חושבת שאני מביאה רק קושי אני מביאה קושי וכוח קחי את השעור הזה כן זה קשה הגוף שלי מגיב בטרוף הפיצול חטגג חא הכל אני כוצבת אני נאבקת לא בטוחה עד כמה אחרים היו נאבקים כמוני לא לוותר אני מדברת עם מרכז התמיגה כל פעם שאני יוצאת מהשעור אני לוקחת כדור הרגעה כדי להכנס ואני מתמודדת אז כן אני מביאה הנה קושי כי אין מה לעשות הוא חלק מחיי לא במאה אחוז זמן אבל בחמישים כן . והטעפול כדי לצמצם את זה אבל בדרך זה לא פשוט

את יודעת אני לא יודעת מספיק לפרגן לעצמי רק לפני כמה ימים קלטתי מה זה בשבילי עם הדיסוציאציות האלה ללכת ללמוד בדרך כלל אני שופטת את עצמי ממקום נורמלי ואז מבחינתי אני די לוזרית שבגילי עוד לא הלכתי ללמוד . אז כן בחיים אני מאוד בעשייה ובבפנוכו שלי שמגיע הנה אני בכאב בעצב במלחמה השרדותית עם ובגלל ההפרעה הדיסוציאטיבית הזו אבל כמו שעלייך לא יראו גם עלי לא רואים וכאן אני מרשה לעצמי לבוא להניח את הקרביים ולהמשיך לשרוד . שאלה לי אלייך חזרה למה בעצם זה מפריע לך .או לנה את חושבת שזה צריך להיות אחרת .האם לא יכול להיות שכן עושה נאבקת אופטימית וקשה ..אני מנסה להבין כי באמת לא מבינה ...