לתת מקום

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/10/2015 | 12:04 | מאת: אביב 11

ולהכיל את הצד הזה שלי זה לשחק רולטה רוסית זה להיות על קצה התהום . זה לחפש ניראות בדרך מאוד מסויימת .זה לקרב ולהרחיק . זה ללכת אחורה במנהרת הזמן זה להיות בבדידות מטורפת זה לכאוב ולרצות לא להיות.זה לשמור על סודות חייך ולא להבין מה עובר עלייך ולחייך אל העולם. זה לעזור ולהיות בסדר ומצד שני להשתולל בלי חשבון כאילו אין מחר . זה להלחם בטחנות רוח ולנסות שיהיה עולם שונה עולם טוב יותר . זה לחיות בתוך עצמי בתוך בועה ולהגיח רק כדי לנשום . זה להיות מדוכאת מבפנים ועצובה ולחייך לכולם... זה להבין מה עברתי ואיפה הייתי ...זה כאב שאי אפשר להכיל מבלי להשתגע ..זה להיות תלושה נטושה בודדה ללא ריצפה ללא מקום אחד בטוח או מוגן ..זה להפגע בבית בבית ספר ברחוב בכל מקום ..זה עצוב ככ... ואודי לראות את זה זה גם לדעת כמה אני אמיצה וחזקה וכמה רק בזכות מי שאני אני ככ במקום אחר ..

01/10/2015 | 15:47 | מאת: הילה

אוף חיבוק ממי די, די בואי ננשום ונרגע.... הילה

02/10/2015 | 00:24 | מאת: הופ

די עם השליליות.

הי אביב, זה נכון, וחשוב לזכור שככל שעובר הזמן יש גם התמתנות בין הקצוות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית