.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/08/2015 | 19:16 | מאת: גולם

הי אודי, אני פה בעיקר קוראת מתבאסת לכתוב כי התשובות שלך מאכזבות אותי וגם שאתה לא עונה זה מאכזב- מצב בעייתי . חזרתי לטיפול אצלה , לא עוזר במיוחד ותרם לזה שהיא הייתה צריכה לצאת לחופש ואז הכל שוב השתבש, חזרתי ליטול כדורים וחזרה גם תחושת הריקנות של מה אני עושה בחיים האלה. קשה לי להרים את עצמי , אני לא עובדת כי אני לא מסוגלת נפשית וגם פוסלת כל פעילות ואם תקרא לזה דכאון אז זה דכאון מאד ארוך כי הוא נמשך באופן הזה כבר שנתיים. ולא בטיפול אני לא יכולה לדבר על זה כי אני לא אוהבת שחושבים שאני מסכנה אז בטיפול מדברים על נושאים אחרים לגמרי. ואז היא גורמת לי להתאכזב מכך שהיא אמורה להכיר אותי ולהבין איך אני מרגישה ולשאול שאלות מתאימות . אבל היא לא אשמה כי בכל מקרה הייתי אומרת לה שהכל בסדר. על מי אני עובדת? בעיקר על עצמי. נידונו לסבול!

לקריאה נוספת והעמקה

הי גולם, צר לי שתשובותי מאכזבות אותך, אבל ברגע שאינך מתאמצת לתקשר - אין לי עם מה ועם מי לדבר. אז מה שיש לך כאן זה מה שיש לך בעוד מקומות - תמונה מדויקת של תהליך ההתגלמות שהיטבת לתאר בבחירת הניק שלך. הכדור הוא בידיים שלך. וכדאי שתתחילי במאמץ לתת כותרות להודעות ולא להסתפק בנקודה נצחית. את מצפה שכולם יתאמצו כדי למשות אותך מהקונכיה (אבל גם מפחדת מזה ולא מוכנה באמת לכך) - וזה לא אפשרי בלי שיתוף פעולה שלך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית