אני רוצה שתהיה לי משפחה

משלי. בן זוג. ילדים. לא רוצה להיות לבד כל החיים. ותכף החגים ושוב לבד. די. ומישהי שאני מכירה הולכת היום לאיזו הרצאה בנושא שימור פוריות, יופי ועכשיו אני בוכה.. ואל תגיד לי שאני זו שצריכה לפעול, לא רוצה להביא ילדים לבד. נמאס לי כבר, איזה מין חיים אלו. וזה לא מעודד אותי לראות עוד במצבי. ואתה יודע אודי, גם אם אנסה, אשתדל או לא יודעת מה עוד, אף אחד לא מבטיח שזה יקרה ויצליח. העובדה היא שיש כאלו שמתים לבד. אז למה לסבול? למה? מה שווים החיים האלו? הולכת לעבודה, חוזרת ללבד, אז נכון יש קצת אולי חברות, יש קצת משפחה ועדיין זה ככ לבד. ואני יודעת שגם אם תהיה לי משפחה משלי לא הכל יהיה דבש, אבל לפחות לא אהיה לבד בחיים הדפוקים האלה.

http://youtu.be/gg29A5pcUM8 אלייך ובשבילך....:

שוב עצוב לי, מתחילות לי דמעות