הפרעות אכילה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/08/2015 | 13:05 | מאת: אביב 11

מנסה לטפל , מנסה להיות להתחבר ושוב מוצאת את עצמי נאבקת בעצמי כי אסור כי זה מסוכן. השדים ...לא נשברת וממשיכה לעשות מה שצריך אבל הם כאן. מזכירים לי עורבים מעל פגר מחכים לרגע הנכון. ובמערכת לשנה הבאה הכנסתי קורס על הפרעות אכילה ...או שהשתגעתי או שאני אמיצה בטרוף זה יהיה מאתגר זה בטוח.

לקריאה נוספת והעמקה
03/08/2015 | 18:32 | מאת: מיכ

את ממש אמיצה!! אני רוצה לספר לך שבתחילת הטיפול כשעוד הייתי מבולבלת הייתי בקורס שקשור גם לפגיעה בילדים...ובשיטה כזו לעבודה עם ילדים...פעם יצאתי מהכיתה כי היה קשה...עמדתי בשירותים, בכיתי והתקשרתי אל המטפלת, והיא הבינה אותי..חזרתי לסוף השיעור וברחתי די מהר לאוטו שלא ישימו לב....זה לא קל בכלל!!!!!! כשדברנו על כך בפגישה היא אמרה לי שאוכל להתקשר אליה כל פעם כשיהיה לי קשה בקורס וזה עזר..אז אולי כדאי לחשוב על משהו דומה שיעזור, יש לך טיפול ויש מי שיעזור בצעדים האלה!! זה קשה אך אל תשכחי לעולם שאת לא לבד!!! כל הכבוד שנרשמת לקורס!!! אוהבת ומחזקת, מיכל

הי אביב, גם זה סוג של ניסיון להשיג שליטה על ההפרעה. סומך עלייך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית