אודי מה דעתך על זה?

(כן, שולחת שוב שאלה כשהפורום 'בחופשה'. קיים פה כלל שקובע שאסור? גם ככה אתה מפרסם את זה אחרי שחוזרים לפעילות, זה לא שהשאלה מפריע למשהו.. אבל פתאום תהיתי אולי יש לך כלל, כי אתה מעיר על זה לפעמים שאני שולחת מתי שהפורום בחופש..) ולגבי הפניה עצמה- יש דברים שאני רוצה לברר אם היה מן הראוי שיעשו אחרת, אני לא אוהבת את עמדת החוסר אונים הזאת בתור מטופלת לשעבר שלא ממש הבינה כלום אז גם לא הייתה בידי יכולת לשפוט ולהעריך את איכות המענה שקיבלתי. לכן חשוב לי לרדת לחקר של דברים כמו שצריך: בזמנו עשיתי אידאליזציה לפסיכולוגים, תפסתי אתכם כבעלי ידע מיוחד קראתי המון ספרים ולא יודעת איזה תשובות חיפשתי שם אבל כן הייתה איזו הרגשה ילדותית שאני נחשפת פה לידע מיוחד. השפה הקצת מוזרה של מושגים פסיכואנליטים שהם מן ז'רגון פנימי של בעלי המקצוע רק הגבירה את האשליה שיש פה איזה ידע מיוחד שלא כולם מכירים ויודעים אותו.. מהמקום הילדותי הזה קראתי את הספרים. אפילו בלי ממש להבין מה אני קוראת, אבל שהתחיל התהליך הטיפול לגעת בדברים חווייתים יותר, רגשיים, מפרקים, נטולי פשר בחוויה שלי ומטלטלים והזדעקתי לתשובות . זעקתי למטפלת 'מה קורה פה. מה כל זה. תסבירי לי. אני רוצה תשובות להבין.' אז היא אמרה לי 'אין תשובות. אין לי תשובות לתת לך'. אודי אם אין לה תשובות לתת לי אז למה היא הניחה לי לקרוא כך ספרים בחיפוש אחר הבנות ותשובות לדברים, ולא הסבירה שהתהליך המשמעותי הוא בחוויה הרגשית ולא בהבנה קוגניטיבית? פה בפורום למשל אתם מציינים לי את זה כעניין כמעט מובן מאליו, אבל בטיפול אז זה לא היה מובן מאליו בשבילי ובאמת חיפשתי הבנה בשכל של דברים בדיעבד הרגשתי מרומה וכאילו עשו ממני צחוק, כי הרי אנשים שכן מחוברים לרגש ורואים מרמת מודעות יותר רחבה דברים בנקל יכלו להתבונן בי מסתגרת חברתית ושוקעת בקריאת ספרים אבל לא חיה את החיים עצמם.. ופגשתי אנשים שגיחכו על זה, אפילו אחי חיכך על זה. גיחכו עליי. ואז התאכזבתי וכעסתי עוד יותר על המטפלת שאני שנתיים בטיפול אצלה אבל לא הביאה לתשומת ליבי את הנקודה הזאת בצורה מפורשת מספיק. היא חשבה שזה מספק לי מן חוויה שאני מדמה את עצמי כאילו אני כמוה ומשתייכת להיות 'כמו פסיכולוגים'. כמו ילד שזקוק לפנטזיה של 'להיות כמו' ההורה המואדר או משהו כזה.. העניין הוא שזה באמת לא היה משהו שמקדם אותי מציאותית- זה השאיר אותי בבועה של פנטזיה שנועדה להתנפץ וגם התנצפה לבסוף בכאב וזעזוע נרקיסיסטיים גדולים. האם אתה סבור שזה היה נכון לאפשר את החוויה הזאת ככה? לבזבז כך זמן מבלי שהפסיכולוגית תאמר לי ישירות "את לא תמצאי תשובות בספרים, העיקר הוא להתמקד בחוויה הרגשית שלך ולא בהבנה שכלית" האם לדעתך היה טעם לפני השחזור הטראומטי להסביר דבר כזה? שעליי להתמקד ברגש ולא בשכל? המטפלת טענה שלא היה טעם ולא משנה כמה מסבירים ההבנה השכלית לא תבין מה שנמצא מחוץ למודעות עד שלא משיגים הזכרות ברמה רגשית.. שכאילו גם אם הייתה מסבירה לי מבחינתה זה לא היה משנה הרבה. אבל מאיפה היא יודעת? היא לא באמת בדקה את זה. לדעתי היא כן הייתה צריכה להסביר לי להתמקד ברגשי ולא בשכלי, לציין במפורש שהיכולת ליצירת קשר אינטימי קרוב פגועה אצלי ושעל זה עובדים בטיפול פסיכולוגי. במקום להניח לי להסחף עם קריאת הספרים. היא בעצמה השאילה לי ספרים וגם ראתה אחכ שאני קונה עוד ועוד.. כאילו היא הייתה צריכה לשים לזה איזה סטופ לדעתי . כי אפילו במפגשים אצלה הייתי מביאה ציטוטים מדברים שקראתי ומנסה לשוחח על זה. מה אנחנו מורה ותלמיד? מדריך ומודרך? לא באמת... אז לדעתי היא הייתה צריכה לכוון אותי אחרת שם. להוביל אותי לשנות את מה שמתמקדים בו תוך כדי הסבר מדוע היא ממליצה כך. מה דעתך על זה? ובבקשה תגיד מה אתה באמת חושב ולא רק משהו שאולי יגונן עליה כ'עמיתה'. אם היה לך מקרה כזה בטיפול של מישהו ששוקע לחיפוש תשובות מקריאה על חשבון התמקדות בחוויה, לא הייתה מעיר לו משהו על זה? אשמח לקבלת תשובה תכלסית ולא איזה התייחסות 'עמומה/מתחמקת'.

כי זו מדינה דמוקרטית כי היא לא יכולה לאסור עליך לקרא ספרים היא יכולה להמליץ לצד זה או אחר, אבל לא לחייב ולא לאסור קראת כי רצית לקרא, זו הייתה בחירה שלך אולי בחירה לא טובה אבל את צריכה לקחת אחריות על מה שעשית, על מה שהרגשת מה הקשר אליה שאת קראת ספרים והשתמשת בצורה נאיבית בביטויים שלא לגמרי הבנת, אני חושבת שאת מתבלבל בין אפוטרופס לפסיכולוית

איפה ראית שכתבתי את המילה 'לאסור'? כתבתי את המילים 'להסביר/למקד/לכוון'

האם שאלת אותה? האם היא המליצה לך על כך? האם סיפרת לה על זה? ומה הייתה תגובתה ואולי אם הייתה אומרת לך לא לקרא, היית חושבת שהיא מפחדת שתהיי מדי חכמה? את מספרת את הנרטיב שלך, את מה שאת עשית, וכיצד שקפת לה את מה שקראת, אבל איפה היא בכלל בתמונה הזו? מה רצית, שהיא תגיד לך אל תקראי ספרי פסיכולוגיה כי בעצם את לא יודעת כלום מתוך הספרים? כמה יית כועסת עליה אילו כך אמרה לך!!!