שוב פעם הקאתי..

נמאס לי מזה. אני רוצה להיות מוקפת שאנשים טובים שיכולים להבין אותי. ככ נמאס לי להיות לבד או עם אנשים שהם חברים רק למראית עין והכל איתם זה מסכות. ואפילן אם בדיבור אני אומרת להם ומספרת על קשיים אני ממשיכה לחייך תוך כדי... בא לי לפגוש אנשים שאפשר יהיה לבכות בנוכחותם ושיחבקו אותי. זה כאילו לא קיים. באיזה מן עולם אני חיה שלהיות קצת חלש וכואב ולבכות ולצפות לקצת רגידות אנושית סובלנות וחיבוק זה כזה בלתי אפשרי... ועכשיו שוב יש לי מן מפגש חברתי.. הקאתי את הנשמה מקודם . 2 עוגות שלמות.. הגוף עייף מזה. בא לי לישון אבל עלי ללכת לפגוש חברה כי קבענו כבר ואני בטוחה שאני אזייף. אני לא יכולה לשתף אף אחד שבכיתי מבדידות כי מישהו שרציתי לא רצה אותי חזרה ואז הקאתי ובכיתי עוד קצת. אוף.. מתי יבוא מישהו שווה שכן ירצה אותי? הבעיה שאף אחד שווה לא ירצה אותי. אנשים שווים רוצים אנשים שווים אחרים... אני רוצה מישהו שכן יודע להנות מהחיים ועם כושר תפקוד גבוה שיאהב אותי ויעזור לי להתרומם ולאהוב אותי ולהאמין בעצמי גם. אף פעם לא היה לי מישהו כזה. קודם שיתנו בטחון. משם הכל כבר יקרה מעצמו. אף פעם לא היה לי כזה.

חשבי אולי את כל הזמן מתלוננת כל הזמן חוזרת על עצמך במה שעשו לך רע אולי נמאס לאלו שסביבך לשמוע את זה אולי הם חושבים שאת מגזימה אולי נסו לעזור באלף ואחת דרכים ולא הצליחו חשבי מה את היית לגבי מישהי שכך הייתב באוססיביות ממשיכה להתלונן על מה שעשו לה. הרי אם את בטוחה שהצדק בידך תתבעי אותה! שם תשפכי את כל הזעם ותתני לגורם אוביקטיבי לראות אם צדקת ואם לאו אגב את יכולה לתבוע בתביעות קטנות ללא עורך דין את יכולה לפנות לוועדת האתיקה של פסיכולוגים את יכולה לעשות גל מיני דברים אבל אם את כל היית מקטרת שוב ושוב על אותו נושא באיזה שהוא מקום אנשים כבר לא מסוגלים יותר בלי לפגוע בך, רק לשים לך מראה

ואני לא שוקלת את הדרך הזאת יותר. אף אחד מאנשי המקצוע ששמעו על הטיפול ואפילו אמרו לי שהיא עשתה כמה טעויות, לא היה מוכן לשתף פעולה עם מהלך של תביעה. בקיצור זאת בכלל לא אופציה קיימת במציאות.. סתם משפט להפריח לאויר 'את יכולה לתבוע'. לא אני לא. אי אפשר להוכיח כלום ועל תחושת פגיעה סובייקטיבית ובעיקר עלבון נרקיסיסטי נוראי ומזיק אף אחד לא שם זין. זה באמת לא מעניין אף אחד. אפס קבילות משפטית לזה. אפילו 'הסכמה מדעת' שזה כאילו סעיף מנוסח בחוק אף אחד לא אוכל כי בטיפול פסיכולוגי אי אפשר תמיד להסכים מדעת בגלל טבע הטיפול.. ככה טוענים. אבל די, את בטח חדשה פה, אני את הזעזוע וכעסים שלי מהטיפול ההוא שפכתי פה כבר שנים.. זה כבר לא משנה.

זה שאני מביאה את כל התלונות שלי לכאן לא אומר שככה אני מתנהגת מול אנשים במציאות.