היי.......

אני פה ולא פה... אני קוראת ולא קוראת... לא חשבתי "להיפרד", ולא אמרתי שלום, כי הייתה לי הרגשה שכל יום אחזור לכתוב פה.. אבל כנראה שזקוקה קצת למרחק הזה.. המקום הזה יקר וחשוב לי. אתן, בנות, יקרות לי! ואני מאמינה בכן מאוד! אודי, גם אתה יקר לי מאוד! יש לי בחדר פתקים שתליתי עם משפטים שלך שכתבת לי וצריכה לזכור...:), אז אתה איתי גם כשאני לא פה...:)! אני זוכרת שפעם המטפל שלי אמר לי - שלפעמים אנחנו חיים ומתנהלים עם דפוסי התנהגות שוב ושוב, כי פשוט זה מה שאנחנו מכירים. אז אני יודעת רק הרס. שהופנה כלפי עצמי, כלפי בני זוג שהייתי איתם. בעיקר - כלפי עצמי והגוף שלי. וכבר אין את הפוגעים בחוץ. זה אני. שפוגעת. ולא, לא פגעתי בעצמי מעולם. הגוף שלי עושה את זה מעצמו. כי ככה הוא יודע. אז אני רוצה ללמוד ולנסות ללמוד אחרת. וגם אם לא אצליח תמיד - אוכל לדבר על זה.. אביב - ריגשת אותי שהרגשת בחסרוני וכתבת לי. אני אוהבת אתכן, ואוהבת אותך אודי (מותר לגלות?:):) ובטוחה שאחזור, כשארגיש שנכון.. רחל.