אודי, בקשר לשאלתך...

מה משאיר אותי שם?? העבר. ואנשים שמכירה שמאוד מצליחים בעקבות הטיפול איתו. אודי, היו לי שנתיים של טיפול קשות ומורכבות. התחלתי את הטיפול שהכל היה טוב אצלי, ודברים קרסו להם לאט לאט... ובשנתיים האלה הוא נתן לי את התחושה שהוא שם. לא מוותר עליי. ולא מוותר לי. לא משנה מה קורה. וקרה הרבה. לא האמנתי בו. בכלום. נלחמתי בטיפול הזה בכל זמן ומקום אפשרי. ובשנה האחרונה משהו קרה. הוא התעייף. וגם אני. והשתנינו. שנינו. ומפעם בשבוע, התחלנו להיפגש פעם בחודש.. כשאני תוהה אם ללכת לטיפול אחר, כשהוא היה בהתחלה נייטרלי ואחר כך אפילו מנסה לדחוף אותי ללכת למקום אחר... ולא הלכתי. ונשארתי. והוא התנה תנאים. שהיו קשים, ובסוף קיבלתי אותם. והתחייבתי לטיפול לארבעה חודשים, שעוד חודש וחצי נגמרים (ואז נחליט מה עושים). אבל הרצון הזה- שהוא יתן לי את המקום הבטוח, נשאר מתחילת הטיפול. שמה שהיה בעבר- יחזור. שהוא יתן לי את התחושה הזאת. גם בעבר היה קשה, ולא הצלחתי לקבל ולהחזיק את זה ולהאמין לו שהוא לא מוותר עליי, אבל זה היה שם מצידו. זה היה קיים. הוא שידר לי את זה תמיד. עכשיו זה פחות קיים. במציאות. וגם, אודי. שיש בי איזה מחשבה פנימית- שגם אלך למטפל אחר, אותם קשיים יצוצו...אז למה להתחיל מחדש שכבר שם?... אני טועה בשיקולים שלי אודי? במחשבות שלי? מה אתה אומר? רחל.