מחשבות על כלום

היי אודי, אודי, מה שלומך? אתה יודע שעדיין יש לי מחשבות עלייה. על המטפלת הקודמת. למרות שאני מנסה להתמודד. התקופה הזו היא קשה עבורי...הקיץ, והילדים שיוצאים לחופש, ויש הרבה לחץ גם בעבודה. לפעמים אני מרגישה שאני קורסת... לפעמים הייתי רוצה להיות ילדה. חמודה כזו ותמימה. היום, אין לי את זה יותר. אני כבר גדולה וכאילו יודעת הכל. באסה שאין לי את התמימות הזו הראשונית...גם זה סוג של אובדן, נכון? ולפעמים אני רוצה להיות אישה. אבל אמיתית כזו! כמו שצריך! להינות מהנשיות שלי ולהקרין אותה לכל עבר (אני לא רוצה לכתוב כמו מי) (נו, כמו המטפלת ההיא שאני אני מעריצה)... ובסוף יוצא שאני כלום. כמו תמיד. אני אפילו לא אמא טובה, אתה יודע... וגם רעיה לא משהו... אני פשוט כלום.