כ"כ מדוכאת

שלום שוב אני.... מדוכאת מתמיד... לא מצליחה להבין איך הבאתי את עצמי לתוך המציאות והמצב הזה... איך זאת שטיפלה במשך שבע שנים החליטה לחסום ולהתעלם מקיומי... אני לא יודעת לתאר את עוצמות הכאב... מנסה לקחת אחריותעל איך אני משפיעה על אנשים אבל הפעם באמת לא בטוחה אם זה קשור אלי או אם לה פשוט נמאס... אני לא משתלבת בתוך החיים הנורמליים שלה... בתוך הילד הנוסף שעוד מעט יכנס לחייה.... איך אני ממשיכה הלאה? מחזיקה את עצמי לא ליצור קשר עם המטפלת המיתולוגית שוויתרה לפני עשר שנים... רואה כל יום מתי היא בווטסאפ ומייחלת לקשר איתה, אבל גם פוחדת שהיא תראה אותי ככה הייתי צריכה שהיא תראה אותי כמו שהייתי בשיאי... אני חוזרת ושואלת אם מישהי תרצה להתכתב איתי אני אודה על כך... אני מרגישה כ"כ לבד.... המייל הוא [email protected] אשמח אודי אם יש לך מילים מנחמות...