אודי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/05/2015 | 18:16 | מאת: רחל רחל

מה שלומך?.. הצגתי את הספר שלך על היפנוזה בכיתה, והמרצה שלי אמר שמכיר אותך...הוא מטפל CBT, ואמר עליך מילים טובות... היה כיף לשמוע...:)! יודעת שאתה מיוחד, גם בלי שהוא יגיד לי...:) אודי, אני לא מבינה!! לא מבינה!! המטפל שלי חושב שזה נכון להכניס אותי לתסכולים האלה. הוא אמר לי מילים שקצת היה קשה לי לשמוע, הוא אמר לי שאם אני לא מקבלת את מה שאני רוצה בדיוק אני מתחרפנת. ואז...נעלמת ומפעילה מניפולציות בזה שפתאום נעלמת, שמבקשת שוב ושוב, שדוחה ומרחיקה אותו... ואני צריכה ללמוד שאני לא מקבלת את מה שאני רוצה, ולא להתחרפן מזה. אז אם ביקשתי ממנו להיפגש פעמיים, או כל דבר אחר, והוא מתעלם, מסרב וכו וכו', אז צריכה לקבל ולהבין את זה. איך אפשר?? ונכון, שלוש שנים בטיפול, ואומרת לך הכי אמיתי וישיר - אין לי טיפת אמון בו. בי. (סליחה, אבל זה האמת...:( איך אפשר לבנות בסיס בטוח עם מטפל עם כל התסכולים האלה כשאין בסיס של אמון?????? ואם אי אפשר, אז אוותר, ולא אצפה לבנות אתו קשר בטוח, או לתת אמון, ואעבוד על דברים אחרים בטיפול, כמו רופא שבאה לטיפול במשהו מסוים..ואז זה גם לא יציק לי.. אודי, תאיר לי... רחל.

לקריאה נוספת והעמקה

הי רחל, איזה כיף לשמוע :-) לגבי התסכול ומגבלות המציאות - זה חלק מלהיות בקשר, וחלק מלהיות בתהליך של גדילה: להכיר בכך שהדברים אינם מושלמים. הם חלקיים, ועדיין יכולים להיות טובים. וזו משמעותו של אמון. להתקיים ברווחים שבין. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית