אוננות אצל ילדה בת 5

מה עושים עם אוננות אצל ילדה בת 5 שרק מחמירה? רקע רפואי - היא נולדה עם שפתיים פנימות מחוברות ובגיל שנה וחצי בערך רופא פתח לה אותן במעט לחץ עם האצבעות אך ללא צורך בהליך כירורגי ולמשך תקופה היא טופלה במשחה סטרואידיים בבגלל אדמומיות ורגישות. מאז הפות שלה מאוד רגיש וכל סבון שהוא מאוד שורף לה ואנחנו מקפידים לשטוף את המקום רק במים ובמקרה של אדמומיות רבה מורחים משחה. בתקופת הגמילה ואחריה היו סספר מיקרים של כאבים מאוד חזקים באיזור ורופאת הילדים קבעה שזה תולעים ונתנה ורמוקס ואכן הצריבות תמיד נפסקו אחרי יום טיפול. במקביל לימדנו אותה כמה חשוב לנקות את הפות אחרי פיפי כדי להמנע מגירוי של המקום וזה גם עזר למיתון האדמומיות. במקביל מגיל שנה וחצי - שנתיים היא התחילה לאונן (בעיקר כאשר היא היתה עייפה). בהתחלה כשהיא היתה שוכבת על הרגליים שלנו והיינו אומרים לה שזה לא נעים לנו. מגיל שנתיים בערך היא הפסיקה לישון צהרים ואם היינו מנסים להשכיב אותה במיטה היא פשוט היתה מאוננת. אבל יחסית האוננות היתה בשליטה ולא כל יום ולאט לאט זה גם נרגע וקרה לעיתים רחוקות יותר. אבל בחודשים האחרונים שוב יש החמרה בנושא. היא שוכבת על כרית ומענגת את עצמה עם היד והיא עושה את זה כל הזמן ללא הפסקה. גם בבית ולפעמים גם במקומות אחרים. ברג שמשעמם לה או שהיא עייפה... ניסיתי להתעלם ולשלוח אותה להמשיך בחדר אבל זה לא עוזר. היא חזרה גם להתלונן על כאבים בפות וניסיתי להסביר לה שזה גם בגלל שהיא פוצעת את עצמה כשהיא שוכבת ככה על הכרית אבל היא בעצמה אמרה לי שזה כיף לה ככה. מה אני יכולה עוד לעשות? לאיזה איש מקצוע כדאי גם לפנות בנושא? פסיכולוגית ילדים?

ללא ספק נושא חשוב ובעייתי הרבה יותר להורים מלילדים. לפי התיאור הספציפי כאן לביתך, חשוב לשלול גירוי מקומי כסיבה ראשונית לגרד ובהמשך לאוננות, כי אם יש סיבה מקומית כדאי ראשית לטפל בה כי אחרת הילדה תחזור כל הזמן לאיזור המגורה. לאבחון מקומי כזה יש צורך בבדיקת רופא עור, ילדים, או רופאת נשים (עדיף). אם נשללה סיבה כזו, לשם הבהרת המניעים (גם שעמום הוא מניע חשוב ונפוץ) וההתיחסות אליהם כדאי מאוד להיעזר בפסיכולוגית ילדים.