סתירה מתמשכת בין A1C לבין FPG

דיון מתוך פורום  בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס

19/10/2014 | 00:35 | מאת: יוסי

לאבי בן ה-66 היה לפני 5 שנים A1C של 7.1 ו-FPG של 134 עם בדיקות נוספות של A1C מעל 6.5 לאחר מכן. בעקבות שינוי אורח חיים ה-A1C נמצא מתחת ל-6.5 בשנתיים וחצי האחרונות, אבל ה-FPG בשנה וחצי האחרונות מעל 126. בבדיקה האחרונה לפני 3 חודשים היה A1C של 6.3 ו-FPG של 142. בנוסף קיבל באופן זמני טיפול הורמונלי והקרנות לסרטן ערמונית מקומי לפני כשנה (מאז PSA קטן מ-0.008, כלומר הטיפול לא נכשל עד כה), ועקב הטיפול ההמוגלובין שלו ירד מכ-15 ל-13.8 (שנחשב לאנמיה בגברים לפי חלק מההגדרות) ואני מבין שזה יכול להשפיע על ה-A1C אבל ה-A1C נמצא מתחת ל-6.5 כבר שנתיים וחצי, עוד לפני שאובחן וטופל בסרטן הערמונית. הוא לא רואה את עצמו כחולה סוכרת כי בתוצאות של הקופה נכתב ש-A1C עד 6.5 זה בתחום הנורמה, ולא פנה מעולם לאנדוקרינולוג או למרפאת סוכרת, ורופא המשפחה שלו לא אמר או כתב לו שהוא חולה סוכרת. לפיכך עולות 4 שאלות, 2 תיאורטיות ו-2 מעשיות: 1. האם אבחנה של סוכרת היא לכל החיים אחרי שאושרה ב-2 בדיקות, או שבדומה לאנמיה זאת אבחנה זמנית שתלויה בסרולוגיה משתנה? 2. כיצד מיישבים את הסתירה הלכאורית והמתמשכת בשנה וחצי האחרונות בין ה-A1C לבין ה-FPG כשלפי הראשונה הוא לא נופל להגדרה המקובלת של סוכרת ולפי האחרונה כן? האם כדאי לעשות גם OGTT או פרוקטוזמין בכדי להבהיר את התמונה? 3. אם אין ספק שהוא עונה על ההגדרה של חולה סוכרת, האם חשוב לסייע לו להפנים זאת על מנת לשפר שמירה על אורח חיים סוכרתי והיענות לטיפולים אפשריים? 4. האם יש מקום לפנות לאנדוקרינולוג או למרפאת סוכרת ולשקול טיפול תרופתי וכן להקפיד על שגרת הבדיקות האופיינית לחולי סוכרת (עיניים, רגליים וכיוצ"ב)?

19/10/2014 | 22:28 | מאת: ד"ר עמיר בשקין

אין פה סתירה, לעיתים הגלוקוז בצום בבוקר גבוה ביחס לשאר היום ולכן גבוה ביחס להמוגלובין המסוכרר (A1C). אחת הסיבות השכיחות היא תסמונת דום נשימה בשינה (ששכיחה באנשים עם השמנה) או הפרעות שינה אחרות. אם הגלוקוז בצום בבדיקות חוזרות 126 מ"ג אחוז ומעלה אז מדובר בסוכרת ולפי ההמוגלובין המסוכרר כנראה קלה. מה שיכול לעזור זה מדידת גלוקוז שעתיים אחרי הארוחות ואם המספרים יחסית נמוכים אז זה מתאים להסבר שלי. מדידת פרוקטוזאמין לא תועיל. העמסת סוכר כן תועיל בדומה למדידת גלוקוז אחרי הארוחה. ירידה של ההמוגלובין בספירת דם משפיעה אכן משפיעה על ההמוגלובין המסוכרר, אבל ירידה מ 15 ל 13.8 חסרת משמעות לעניין זה. באשר האם לטפל, אז אם יש השמנה, התפקוד הכלייתי תקין וטריגליצרידים גבוהים עם כולסטרול טוב נמוך אז התועלת של השימוש בתרופה עולה על הנזק האפשרי. אם זה לא המצב ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.

שלום רב, מסכימה עם ד"ר בשקין. בברכה, ד"ר ילנה סיגל

מנהל פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס