הרגשה כללית לא טובה

הי כולם! לאחרונה אני מרגישה נורא חלשה ועייפה כל הזמן, הדימומים אמנם פסקו אבל בכל אני מרגישה חולשה וחוסר אנרגיה, אני מתעייפת בקלות- אחרי כמה שעות מחוץ לבית אני פשוט חוזרת הרוגה וחייבת לשכב לנוח וזה לא קשור לכמה שעות ישנתי בלילה או כמה אכלתי. אני עושה פעילות גופנית (למרות המצב) ובולעת ויטמינים, וסימביופלור ואומגה 3 בנוסף לתרופות הרגילות . זה התחיל אחרי הסיגמו שעשיתי שבה ראיתי שיש לי דלקת פעילה, לכן שייכתי את זה לזה (גם המאמץ הפיזי בבדיקה, גם עצם זה שראיתי את הדלקת כי רק כשראיתי אותה התחלתי להרגיש חולה, וגם בגלל שישר אחריה הלכתי לאוניברסיטה ליום שלם עד הערב) אבל מאז (שלושה שבועות) זה לא עובר אז זה לא בגלל זה. ניסיתי לחשוב איזה סיבות יכולות להיות לזה, זה יכול להיות בגלל אנמיה, בבדיקות דם הרמה של ההמוגלובין היתה 11, אבל זאת הרמה כבר יותר משנה, למרות שאני בולעת כדורי ברזל, ובכל זאת אני לא מרגישה ככה כל הזמן. יש למישהו עוד רעיונות למה זה יכול לקרות? עוד מישהו מרגיש ככה בלי שום קשר למצב המחלה שלו (פעילה/לא פעילה)? והכי חשוב, למישהו יש רעיונות איך לפתור את זה? כבר כמה חודשים אני עושה דיקור סיני (בגלל כאבי ראש) אז שאלתי את המטפל שלי מה הוא יכול להציע, הוא הציע לי לשנות את הרגלי האכילה שלי והציע לי להתחיל דיאטה ללא פחמימות (חוץ מלחם מחיטה מלאה) , סוכר,ופירות עשירים בסוכר אבל חוץ מזה מותר לאכול כמעט הכל: מוצרי חלב (חלב הוא המליץ שלא) בשר דגים וכו' את הדיאטה המפורטת הוא עוד לא נתן לי אז אני לא יודעת בדיוק אבל אלה העקרונות שלה, כמובן שישר חשבתי על דיאטת הפחמימת המפורסמת למרות שהיא הרבה יותר מגבילה אבל גם פה נכנס עקרון הפחמימות המזיקות למערכת העיכול. מה אתם אומרים? (חלי- גם הדיאטנית הסינית שלך אמרה משהו על זה, לא?) וחוץ מזה הוא כנראה יתחיל לטפל בי עם פרחי באך, למישהו יש נסיון עם זה בהקשר הזה? (חלי? גילדן?) תודה מראש, נטע.

היי נטע כשחולים לא מרגישים טוב הגוף לעולם לא משקר לנו ובמיוחד במחלה כמו קוליטיס שדורשת הרבה "מאמץ" ריצות לשירותים דימומים עייפות מצטברת (תתעמלי בצורה מתונה לא לרוץ מרתון..) רמת המוגלובין 11 היא עדיין לא אנמיה אבל נחשבת לרמה נמוכה אצל אישה דיאטה ע"פ עקרונות התזונה הסינית היא שונה מדיאטת הפחמימות למרות שיש דימיון כמו בהורדת מוצרי חלב ,המטפל שלי הסביר לי שמזונות מלאים הם קשים לעיכול לכן במצב של מחלת מעיים הם יורדים מהתפריט אין לי ניסיון עם פרחי באך אבל נותנים אותם להרגעת הנפש הסברה היא שמחלה פורצת כשהאדם עובר משבר נפשי או חי במתח וכשהוא מרגיש טוב יותר מבחינה נפשית ויודע להתמודד עם מצבים מבחינה רגשית אז גם מצב המחלה משתפר

שלום אני חולת קרוהן וגם לי יש תקופות שאני מרגישה חלשה ומתעייפת בקלות . זה לא קשור לפעילות המחלה אני ברימסיה שנתיים ובשנתיים האלו היו לי עליות וירידות. הזמן יעשה את שלו. מירב

נטע יקרה, יש לי ניסיון אומנם עם פרחים, אבל בלי הבאך. מצטער. כעיקרון הבנתי שיש תמציות (38) ולכל טיפוס יש את התמצית המתאימה לו... http://www.medsite.co.il/alternative/treat/bach/bachflower.htm#1 ספרי באמת איך זה עובד ואם בכלל. מוכרת מאד התופעה שאת מדברת עליה, אולי תנסי לבקש מהמדקר לעבוד על נקודות מסוימות חוץ מלעבוד רק על כאבי ראש? יש נקודות ספציפיות שמחזקות את הצ'י תוך דקות ספורות, אני מספר מניסיון, ואת יוצאת אחרי דיקור במין הרגשת היי (ממש אקסטה טבעית, אבל בלי לקחת כלום) כזאת שתופסת אותך לאורך זמן... יחסית. טיפול מוקסיביוטי, ניסית כבר? ממליץ בחום. מין מקל דמוי סיגר (כמדומני עשוי מצמח הלענה) שמדליקים בקצה ומקרבים לאיזורים בגוף בהם קיימות חסימות של אנרגיה. החום הנפלט עוזר לשחרר את הצ'י התקוע. וכמובן שאפשר להדליק ראשים קטנים כאלה מעל המחטים עצמן... משהו כבר למטפל מיומן. חסרונות: זה די מחניק ועושה הרבה עשן, ולא פרקטי כשנמצאים בחוץ ונתקפים בחולשות מפילות כאלה. נראה לי שזו עונה נהדרת בשנה בשביל לשתול פפאיה. מיץ פפאיה מזריק אנרגיה שלא מצאתי תחליף טוב ממנה. אם יש לך היכן לשתול, אני מתנדב לשלוח לך זרעים אורגניים בלי שום ריסוסים וכאלה, יש לנו בגינה, כמה כיף... זה גם לא לוקח יחסית הרבה זמן בשביל לראות פירות ראשונים... יש צמחים מסוימים (אם מעוניינת, אפשר לפרט יותר) שמטרתם העיקרית היא חיזוק הצ'י. את יכולה גם לבקש מהרופא (הסיני) ל"קפסל" בשבילך איזה קוקטייל חיזוק שיעזור במיוחד בשעות קשות. אם יוצא לך להיות לחוצה או טרודה או סתם לשקוע במחשבות על דברים מסוימים במשך יותר מידי זמן, תשתדלי להפטר מזה. לחץ ועצבים מחסלים צ'י באופן בל יתואר... אל תנסי לעשות הפרדה בין גוף לנפש. הייתי מנסה לשכנע אותך לזכור שבדיקות הן באמת רק בדיקות בסופו של דבר, ולא לחשוב יותר מידי אם ה"דלקת" פעילה או "ישנה"... אחרי הכול, המצחיקולים האלה לא יודעים עוד מה זה בכלל... התוצאות של הבדיקות שלי (בפעם האחרונה שעשיתי... לפני יותר מ-5 שנים.. ) היו די רעות. מאד. ונכון, לא הרגשתי אז טוב. היום כשחושבים אחורה די קשה להבין מה זה נותן לדעת על איזה סנטימטר באילאום או הקולון יושב לו "אבצס" זה או אחר... זה יעזור לך יותר ד"ר בבחירה של הכדור\טיפול מתאים? יש בדיקות מסוימות כ"כ טראומטיות שרק ההרגשה לפני ואחרי (וכמובן בעת) יכול למרוט עצבים גם בגוף של יוגיסט ממקדש בטיבט. למה צריך להתעקש על כולם? אלה צלקות נרכשות על ידנו וחבל. ועובדה ברורה היא שאף אחד לא שוכח בדיקה כמו קולונוסקופיה (וזה רק הראש שלנו).... אלא אם כן עשו לו איזו הרדמה מלאה, או שיש לו נפש באמת חזקה. יש לך נפש חזקה? שנבדוק את זה? למה שכחנו להאזין לגוף שלנו בכל המרוץ הזה של האבחנות ההזויות?

קודם כל תודה רבה על ההתיחסות. תסלח לי על הבורות אבל מה זה צ'י? היתה תקופה שהדיקור ממש גרם לי להרגיש טוב, פיזית ונפשית, הרגשתי ממש שמחה (אני לא יכולה לקרוא לזה היי אבל קרוב) במשך כל השבוע. אבל לאחרונה היו הפרשים ארוכים בין דיקור לדיקור אולי בגלל זה זה קצת פחות עובד. אף פעם לא שמעתי על מיץ פפאיה ל"הזרקת" אנרגיה... איך הגעת לרעיון הזה? יש לי איפה לשתול, אז אם זה באמת עוזר אני אשמח לקבל זרעים. בענין גוף-נפש, אני מסכימה איתך שאסור לעשות הפרדה בינהם אבל הבעיה היא מאיפה להתחיל. אם הייתי יכולה להפסיק להיות טרודה או להפסיק לשקוע במחשבות תאמין לי שהייתי עושה את זה, אבל זה לא כל כך פשוט. הנפש זה דבר כל כך מורכב ולא ברור... שמאיפה מתחילים "לעבוד" על הנפש כדי לרפא את הגוף? מה שבטוח זה שבאמת כל בדיקה חודרנית, חוקן, דקירה, אשפוז (ואני יכולה עוד להמשיך את רשימת הדברים הזוועתיים שצריך לעבור במסגרת המחלה הזוועתית הזאת) מוסיפים עוד טראומה לאוסף טראומות שכבר קיים. לפעמים אני חושבת על זה איך זה שאנשים כל כך צעירים צריכים לעבור דברים כאלה נוראיים? אמנם יש דברים גרועים הרבה יותר, אבל בפורום הזה עם כל התמיכה והאהבה שיש בו, יש כל כך הרבה כאב, ילדים בני 13 שמכירים דברים שאלוהים יודע איך חשבו עליהם. אבל מה אני אגיד, לפחות זה כן מביא הקלה וכן עוזר אולי לא הכל לכולם כל הזמן, ואמנם רופאים עושים טעויות ולא תמיד יש להם תשובות להכל ותרופה לכל כאב, אבל אי אפשר להאשים רופאים שעושים מה שהם למדו לעשות. ואני אומרת את זה למרות שהיתה תקופה שבה רציתי להפסיק הכל, את כל התרופות. כי הגעתי כבר לשפל שלא ידעתי שאפשר להגיע אליו, לא בגלל המחלה אלא בגלל ה ת ר ו פ ו ת ! המחלה היתה תופעת לוואי יחסית לתופעות הלוואי של הטיפול שקיבלתי. אבל בכל זאת בסופו של דבר זה עבר ועזר להרגיע את המחלה לפחות עד ההתקף הבא.... אז אני לא רואה שום ברירה אחרת בינתיים. (ואני אומרת את זה עם המון צער והרגשת תבוסה, באותה תקופה לא דיברתי ככה).

תודה לכם.

בזמן האחרון גם אני מאד מאד עייף, אני יכול לישון איזה 14 שעות כמו כלום ולחזור לישון בלילה בכיף! אבל במשך היום זה סיוט, אני מרגיש כאילו שנגמרים לי המצברים ואני לא יכול להמשיך, אז אני הולך הבייתה פיפי ולישון... תנסי לשתות יותר, זה לפעמים עוזר לי. ד"א נגמר לי הסימביו וכרגע אני לא מרגיש צורך לקחת עוד, אני מרגיש טוב למדי. אמיר

גם אני מרגישה עייפה יותר מהרגיל בזמן האחרון..... חשבתי שזה קשור לאנמיה שיש לי אבל עם כל הכבוד לתוספות הברזל שאני לוקחת, העייפות לא עוברת ובערך בשעה 12 בצוהוריים אני כבר מתחילה לפהק לקראת השעה 13 אני כבר חצי רדומה רק הבעיה היא שיש לי שיעורים בבית הספר ולאף אחד לא אכפת שאני חצי רדומה בשיעור שלו...וכאשר אני סוף סוף מגיעה הביתה ב15.00 אני נופלת למיטה וממשיכה את מה שהתחלתי ב-12.00 (לישון...) נ.ב-קיבלת את ההזמה לכנס של העמות בתאריך:30.11.01?

למוקה, במקרה שלך זה בטח האנמיה משחקת תפקיד, תוספי הברזל לא תמיד נקלטים כמו שצריך. אצל אמיר אני לא יודע - אמיר איך הברזל אצלך? אצלי דווקא חל שיפור לאחרונה בעייפות הוא התחיל כמה ימים לפני שהתחלתי לקחת כדורי ברזל אז אני ממש לא יודע ממה זה נובע, בכל אופן כיום אני לוקח פעמיים ביום כדור של GENTELE IRON. רופאת המשפחה שלי שלכה אותי לקבל אישפוז של יום והזרקת ברזל דרך הווריד מישהו עבר את זה ויכול לספר לי? אני לא חושב לקחת את זה בעיקר כי דר הירש אמר שאין צורך אבל אם זה לא נורא אז אולי כן כדאי לעשות את זה כי אין לי כל כך סבלנות לכדורים האלה כל יום ונמאס לי להיות חיוור... טוב אז נדבר ביי רון.