דיכאון (ד?פרסיה) הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח ושקיעה בתוך עצבות וייאוש עמוקים וממושכים, אשר מגיע לנקודה שמשבשת את התפקוד החברתי של היחיד, או את התפקוד היומיומי של החיים.
הדיכאון הוא הפרעה נפשית הידועה מימי קדם. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם "עצלנים" ופשוט "צריכים לקחת עצמם בידיים". עבור האדם המדוכא ביקורת זו היא עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי עצמו.
דיכאון קליני, שאינו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון.
אני בנאדם וברבלי ובעלי סגור ואוהב לדבר נקודות קצר וקולע תמים ואופטימי ומאמין באנשים ודרך שלו לבזבז בקלות כאילו הכול בא בקלות פשוטה עבורו כול דבר שאני אומרת אני חופרת גם שאני לא וגם אותו דבר חיסכון של כסף בזבזן ברמות
איך אפשר לקרב אותו אלי אין בנינו שיחות נפש ארוכות כמו שהיו בהתחלה ואין לי אפשרות לטיפול זוגי וזה קשה לי נורא כול דבר שאני אומרת לו דיי מספיק את חופרת אני מאוד הגיונית והוא לא שקול ולא מספיק מאמין בדרכי הנכונה
