סטומה ואינטימיות

רציתי לדעת האם אני האדם היחיד כאן שקשה לו לפתח קשר בגלל הסטומה ? אני מרגישה שאני מרחיקה ממני אנשים בגללה ! כי קשר מין הסתם מוביל לזה שבסופו של דבר ניכנס למיטה ואני , אני אפילו לא יכולה שיגעו בי , אפילו אם נגיד מתנשקים ובאים להניח לי יד על הבטן או שוכבים מעלי או משו כזה , מה שמצחיק זה שלצד השני זה לא מפריע בכלל אבל לי זה באמת מציק בראש , במיוחד שאני לא יכולה ללכת לישון עם אף אחד לצידי במיטה כי תמיד יש לי בעיות עם הסטומה , ביומיים האחרונים אני מתעוררת בבקרים בגלל שהיא נפתחת לי , נשבר לי כבר אני מצד אחד מתה להעיף אותה מצד שני מפחדת מזה פחד מוות . עכשיו יצאתי עם בחור וסתם יצאתי עליו על משו לא קשור בכלל ועל זה שאני כל פעם מנסה להתקרב והוא מרחיק אותי אבל מי שמרחיק באמת זו אני כי באמת קשה לי כרגע לפתח אינטימיות , ולא אכפת לי כזה הצד השני מבין באמת שלא כאילו הסטומה שלי זו חומה . רציתי לדעת אם זו רק אני או שיש עוד שרוטים כמוני ?

היי ורה, אני מזדהה עם מה שאת כותבת כאן וחוויתי את זה בעצמי לא פעם. אני חושב שהסיבה לכך היא העובדה שאת לא סומכת על הציוד שלך בגלל כל המקרים שהוא פישל. זה לגיטימי לגמרי להרחיק אנשים בגלל זה כי זה מביך ולא אינטימי בלשון המעטה. אני הגעתי למצב שאני מרגיש בנוח עם הציוד שלי והיום אין לי חשש כזה כמעט לחלוטין. אני אשמח לשמוע ממך ולהמליץ על דברים שעבדו בשבילי. שלחי הודעה למייל [email protected]

היי לי יש סומה כבר חודשיים גם אני לא היתי מסוגלת שבעלי יגע בי או יתקרב אליי היום אנחנו מנסים ואפילו מצליחים ופשוט חיים עם זה קדימה תהני..

כשכבר יש בן זוג ואתם מתמודדים עם זה ביחד לבין כאשר את בתקופת היכרות ראשונית עם בן אדם .

יש בזה משהו בהצלחה..

אמנם היום אני כבר ללא הסטומה, אבל כשהיא היתה - לא הייתי מוכנה אפילו ליצור הכרות... גם לא להגיע לנשיקה. לא הגעתי אפילו לדייט. גם לא חיפשתי. פשוט לא הייתי מסוגלת עם השקית. ועצם הידיעה שהיא היתה זמנית הפכה את זה לפשוט - לא בבית ספרי. אני בהחלט מעריצה סטומאים רווקים שכן מכירים ויוצאים ועושים סקס וכו' וכו'. ממה שראיתי כאן - הרוב זה הגברים. אצל הרווקות זה כמובן קיים אבל פחות. אני לא יודעת איך לייעץ לך לצערי. מניחה שכדאי לפנות לייעוץ מקצועי אם זה ממש מציק לך. אני אפילו בחרתי לא לטפל בזה. הסגירות בה הייתי לא הפריעה לי...והדבר האחרון שעניין אותי אז היה דייטינג. אני מניחה שאם הייתי עם סטומה לתמיד אז לא היתה לי ברירה אלא לטפל בזה ולהתגבר על הפחד/רתיעה/וואטאבר אם הייתי מעוניינת בזוגיות. שולחת חיבוק

אני גם החלטתי שכרגע זה לא מעניין אותי יותר . פשוט אני אדם זוגי שכל השנה בגלל שהייתי נורא חולה ובביח לא התעסקתי בזה , והיום כשהנה אני מרגישה טוב אז זוגיות התחילה לעניין אותי , אבל אני בוחרת ממקום שלם לחכות עוד כמה חודשים עד שאסגור את השקית , מה שצריך להיות שלי יהיה גם אחרי , הבאסה הוא ששנים אני מרגישה דפוקה בגלל הקרון ועכשיו דפוקה בגלל השקית , בקיצור צריכה טיפול בהערכה עצמית , תודה לכולם , נשיקות .

יש מקרים הרבה יותר גרועים. לא שזה הופך את המקרה שלך לפשוט, אבל עדיין חצי נחמה. אגב, אני מבין אותך. גם אני הרגשתי דפוק בגלל הקרוהן, ואח"כ בגלל השקית. אני תמיד אהיה דפוק בגללם, אצלי אין דרך חזור. השאלה היא איך אני מרגיש, ובוחר להרגיש לא דפוק. אין ספק שזה מקשה על החיים, אבל אלו החיים וצריך לדעת להתמודד.

וואי לא יודעת מאיפה להתחיל אז פשוט אתחיל מהסוף . יש לי סטומה כבר 5 שנים עקב ניתוח קרוהן כושל . עם הזמן אני מבינה שהטיפול בקרוהן שלי זה רק הסטומה לצערי. אני ממש רוצה לעשוץ את הניתוח אבל חוששת מההשלכות ומודעת לזה שעקב מחלת קרוהן ככ חריפה זאת התרופה שלי. מאז שאני עם סטומה אני מתפקדת כאדם בריא לחלוטין. וחיי השתנו מבחינה בריאותית ללא היכר. אז למה אני רוצה לעשות ניתוח? הסיבה היחידה היא זוגיות. עצם העובדה שמדובר בבחורה צעירה ורווקה זה מה שמקשה עליי. אני מניחה שאם הייתי נשואה בכלל לא הייתי חושבת על זה . כנראה שאני לא אעשה ניתוח בזמן או בשנה הקרובה כי המצב שלי טוב ואף אחד לא מוכן לעשות לי רק בגלל גחמה זוגית. אז חשבתי אולי אחרי 5 שנים להתחיל לקבל אותה ובאמת לשאול איך עושים את זה? יש אנשים עם סטומה שמצליחים להכיר? איך מציגים את זה? והכי מעניין האם הבחורים מקבלים את זה? כאילו באמת כי אני חושבת שאף אחד לא יקבל את זה ופשוט אין לי כוח לחשיפה הזאת שיודעת שהיא תביא בסופו של דבר דחייה לא על מי ואיך שאני אלא על מה שיש לי.