שאלה חשובה בבקשה ...

לבוחן המציאות שני מרכיבים, תפיסת המציאות ושיפוט המציאות, בוחן מציאות תקין הוא היכולת לתפוס ולפרש את המציאות באופן מדויק. פגיעה בתפיסת המציאות הוא מצב בו אדם תופס גירוי שלא קיים, לדוגמא - שומע קול שאינו נשמע במציאות החיצונית. פגיעה בפירוש המציאות הוא מצב בו אדם מאמין שהמציאות הפנימית שלו (המחשבות והרגשות שלו) הם המציאות ולא המציאות החיצונית, לדוגמא אדם מאמין שהתחושה הפנימית שלו שהוא רדוף גורמת לו להאמין שאנשים הם נגדו. השימוש במילים עצמי ולא עצמי היא של אוטו קרנברג, מבחינתו בוחן המציאות תקין אם האדם מסתמך על המציאות החיצונית (הלא עצמי - גרויים מן הסביבה) ולא על המציאות הפנימית (העצמי) שלו. לא תמיד מדובר בהגדרה הפסיכיאטרית הפורמלית של מצב פסיכוטי, אלא בחוויה סובייקטיבית של המציאות או בפרשנות מעוותת של המציאות, מצבים שיכולים לקרות באנשים בריאים במצבי דחק או באנשים עם הפרעות אישיות.