אי רצון נטילת תרופה

שלום, אבי חולה במחלת הסכיזופרניה לפחות 20 שנה. במהלכם אף פעם לא אושפז אך שתה את התרופה לסירוגין. הוא אינו מודה במחלתו ולכן מסרב ליטול תרופה במהלך כל השנים (אנחנו במשפחה היינו מטפטפים לו ללא ידיעתו כל השנים) הוא גם מסרב להיות מטופל אצל פסיכיאטר. בחצי השנה האחרונה, מבחינה יומיומית הוא חי לבד ודואג לעצמו (אינו עובד מקבל דמי נכות) אך כל היום מדוכא עם סיפורים שלא היו ולא נבראו וכעס עצום על כולם. איך ניתן לעזור לו? בחצי שנה האחרונה לא נוטל תרופה כלל, כי חי לבדו. במידה ויגיע יום שיצטרכו לאשפז אותו מי אחראי על התהליך והתשלום למוסד הרפואי? האדם החולה או ילדיו? או שזה בסיבסוד המדינה? תודה.

תודה רבה על התשובות, אשמח לקבל הסבר קצר לתהליך של מה עושים כאשר אדם מתחיל להיות מסוכן לסביבתו (וגם כאן זה מושג מאוד רחב אם אפשר הסבר מה הכוונה למסוכן)