אובססיה?

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

הודעהמחברתאריך / שעה אחרי תאונה פלוס טראומה אחרת קשה קשהניסים חדידה22/09/2015 16:16 שמי ניסים בן55עברתי תאונת דרכים עבודה על קטנוע 27שנים שליח פירסום אריאלי חברה לתיקשורת שיווקית אגב ביטוח לאומי לא מתיחס פיברומיאלגיה אכזרית וכואבת פי טי אס די פוסט טראומה פיברומיאלגיה אכזרית וכואבת כאבי ראש ליפני נתוחים ושתלים בכפות ידי ואין איני עובד מאז בדיכאון קשה חרדתי ומבוהל ומפוחד בנוסף טראומה קשה קשה מנשוא נחנקתי בידי דניס שניות ממות בידי דניס אנדרה ובנו איגרפו אותי קשות בראש שגררו אותי לכניסה וניפצו אותי על הזכוכיות נופצתי על זכוכיות הבניין צרחתי למיטל בתי מנהלת באסותא מייד 100 אבא כימעט נירצח ואני אדם מעולם לעולם ללא רבב נעצרתי אבו כביר 5ימים כמעט נאנסתי התקפי חרדה קשים טראומת םחד ממקומות סגורים טראומת ניסיתי לחתוך ורידים מצאתי פחית טונה ורק אדום היה לי ושוב מכות מהחובד באבו כביר וםחדים מאז קשים ממישטרה מנער עד הצבא הייתי עובד מכונאי במטה הארצי ביפו משאזניק שנים והיום רועד מהם ילדות שבועים הרחקה אצל בתי בירושלי םמילדות ננעלתי שנים בתרציו עד אותו אירוע שוכח מאבד רוב היום בוכה מטופל 2פרוטייזין 2מרוניל 2פרוקסט ועוד משתגע מכלום לעשות מתחננן לעזרא וטיפול אין כח לזזוז לעשות בעיקר בחרדות ופחדים מיליוני מחשבות חוזרות ונישנות על כל נקודה שעברתי ממש הצילו אנאנ הצילו כתבתי לכל העולם פסיכיאטרים משטרה וגופים שונים ממשלה איך יתכן אתם מציעים כולכם עזרא ואין אחד ממש שחוזר אנא עזרתכם הבהולה מחכה לירון גילת אבארבאנל שאמר אולי יעזור ואהיה בטיפול מייחל ומחכה פצוע נפשית וםפיזית נשוי באושאר4בנות מדהימות ו6נכדים5בנים ובת בת3שבועות מהממת אנא אנא עזרתכם הבהולה ניסים תודה עכשיו הופנתי על ידו לבהס לרפואה עש סאקלר אוניברסיטת תל אביב ביפ מיכתב בהמשכים כמה חודשים אחרי שיחרורי שמעתי על נייס גייס שחוקי הוא ועישנתי מימנו חודשים ולי ה וא היה טוב מרגיע ועזר לי להיתרכז וליכתוב עשרות מיכתבים לכל העולם ליפני כחודשים תמר ראתה שקית וניכנסה בי שראתה שזה הורג ניבהלתי כחודשיים אני לא מעשן אבל מיתגעגע לעשן שמעתי שזה עושה ועשה מירון גילת לאנשים הרבה בעיות אני 6וחצי שנים לא עושה כלום מאדם חרוץ כלום רק כותב כל היום בבוקר מוקדם לוקח את מוריה לאוטובוס ונוסעת לבהס בצהרים מחכה לה בתחנה וחוזרים הביתה תמר גננת בעירית חולון מתמחית לילדים בעלי מוגבלויות בר עובדת בחבר ואני מישתגע ובוכה המון שבועיים לכערך נירגע לי הבכי אני עורך קניות מכין ומבשל להם כשהן חוזרות מנקה כלים מסדר תבית ורק בוכה אין אף אחד שמחכה לי כבר שאני יבוא אף אחד לא מיתעניין בי מים חברים אין לי אף אחד ושוב אורליה אימה עליי שתביא לי רוסים שיפרקו וירצחו אותי בסוף שיגעה את ויקטור השכן עליי ימים מאים עליי וירדתי לישפוך אשפה ועישנתי מול הבית והוא בא עם אופניו הרים אותם וחבט ברגלי הימינית הצולעת כואבת בכל כוחו היתמוטטתי וגם בגופי צרחתי תמר מישטרה עליתי הביתה היתעלפתי אמבולנס שוב לוולפסון והוא נעצר לא מפסיקה לאיים ולהטריד אותי הגישה תלונה במישטרה שהיתחברתי לחשמל של המדרגות היא תיכננה עליי ועדיין פגיעה פיזית בי ואני פוחד להיתלונן עלהה שלא יעצרו אותי ח ו אם יקרה אסון יהיה שוטרת היתה אצלי בבית לשלום לשלומי לא יודע ואמרה לתמר שהם יודעים שהיה לי בעיה והם עגכשיו שלחו לי 3מיכתבים שהם לא תובעים מימני וסוגרים תיקים משהאו נשמתי לי רוצה לעבוד ולחזור לחיים אנא אנא תעזרו לי אני אדם עם שכל מבין די חכם נעים חברותי איך ברי שלי אומרת כשהולכים ברחוב אבא הכי סלב בעולם מחכה וצתצפה לעזרא ניסים