הי ליאת יקרה

אני רוצה לשתף אותך בכך שבפורם הזה (בשונה מהפורם של אודי) אין לדעת מתי תעלי הודעות או מתי תעני. לאודי יש ימים קבועים שבהם הוא עונה זה הופך לקצת יותר נח ויש שם קוראים וכותבים קבועים, מה שפה פחות. לא שזה משנה, אבל לפעמים נדמה לי שאת מאוד עסוקה ולא ממש רוצה להטריח. הפעם חשבתי קצת אחרת, שאולי שם עמוס לי מדיי ופה יהיה יותר קל לשתף...מחשבות. אז שבוע שלא שוחחתי עם המטפלת שלי, הרגשתי ממש רע אחרי שנודע לנו שאחת הקבועות בפורם של אודי נפטרה בזמן שהייתה מאושפזת, מדום לב, היה לי עצוב, שתפתי את המטפלת בעשר ורבע בערך בערב והיא כתבה כמה עצוב אבל אחר כך כתבה שהיא לא רוצה שאכתוב לה בערב.. שמה גבול :( כשלא היה מתאים לדעתי...וסיימה את השיחה מהר, נפגעתי שלא הבינה שחשוב לי שם....וזה עורר בי מחשבות...אז אחרי יומיים כתבתי לה שנפגעתי ממנה מהחוסר רגישות, אכפתיות ועוד, היא כתבתה תודה על השיתוף והאמון ושנדבר פנים מול פנים...לי אין כל כך זמן לקבוע איתה פגישות והן לא סדירות, כרגע אני עדיין בסוג של כעס עליה...אז לא קבעתי פגישה בינתיים....ביום א יש לי יום הולדת לפי העברי , לתאריך הלועזי יש עוד זמן..ופורים..שהוא חג אמביוולנטי בשבילי..שמח עצוב כזה. וקשה לי עם הטיפול המוזר הזה..ובכלל כל הזמן חושבת מתי אעזוב...עוד מעט בסמוך ליום ההולדת נהיה חמש שנים יחד. ממש לא מתחשק לי לדבר איתה ולשתף אותה יותר..כי אני כלום בשבילה והיא עולם ומלואו בשבילי..מבאס אותי החוסר איזון בנינו...ראיתי את הגרוש שלה והבן שלה באחת החנויות וזה עשה לי גם משהו צובט בלב...לא יודעת, למרות שאני נשואה באושר עם ילדים ויש לי על מה לשמוח...טוב שיתפתי מלא, סליחה על האורך.. פורים שמח, מיכל