חולי דמנציה שואלים, מה עונים להם?

אמי חולת דמנציה וסקולרית בת 88. רוב הזמן במצב נפשי טוב. כמעט מידי יום שואלת את אבי שחי איתה שאלות שלא לעניין, דוגמה: מדוע א' אינו מתקשר אליה( אדם שנפטר לפני 20 שנה) ומדוע ב' לא מגיעה לבקר אותה (נפטרה לפני 12 שנה). מהי התשובה המומלצת לענות לה? נפטרו או לא להתייחס. אני נוטה לומר את האמת, אבי לא מתייחס, מעביר הלאה. תודה מראש.

לדוריתה שלום, הדבר איננו פשוט, וקשור לרמת התובנה של אמך, שנוטה לשכח דברים. אם אין שום תובנה -- אז לא תזכור מה עניתם ואם עניתם. אם המסר עצוב - יש סכוי שיתפס כחדש כל פעם, ויגרום לעצב. אם יש מעט תובנה ויכולת לשתף פעולה -- ניתן ליצר מחברת של שאלות ששאלתי, ומה היו התשובות. ניסיתי שיטה זאת בחולה עם בעיית זכרון זמנית, התברר, כדי להתגבר על הבעיה של "אף אחד לא דבר איתי על מה שקורה איתי" כי לא זכרה שדברו ומה נאמר. זה עבד כי החולה רשמה בכתב ידה, תאריך, שעה, ומה שהסברתי לה, בקצב הכתבה. זה דומה קצת לרעיון היומן, שעוזר לא לשכח מה צריך לעשות (גם אם לא זוכרים). הבל מותנה ביכולת לשתף פעולה עם עזרים כאלה. אני מקווה שתשובה זאת עוזרת במעט. כרמל ערמון