בעיה עם מתבגר -דחוף !

שלום רב, בני בן 17, לומד בכיתה י"ב. תמיד היה תלמיד מצטיין, חברותי ומאוד מקובל. לפני כשנה וחצי, החל תהליך של התרחקות מהחברים, אי הליכה לבית הספר, הסתגרות. לא מספר ולא משתף אותנו, הוריו, בשום מידע. כבר היינו אצל פסיכולוגית, אבל לא חל שום שינוי. בני עומד בפני הרגעים הכי חשובים בתקופה זו, בגרויות וגיוס לצהל ואנחנו חסרי אונים. האם תוכלו לתת לנו כיוון ?

שלום ענת, הסתגרות ונסיגה תפקודית בגיל 17 הן תופעות מדאיגות, והן יכולות לשקף מצבים נפשיים ורגשיים מגוונים למדי. הדברים שלך מאד מאד לקוניים, ואני משוכנעת שמאחריהם מסתתרים הרבה מאד דאגה, מצוקה וכאב. את מציינת ש"כבר הייתם אצל פסיכולוגית", אך אינך כותבת מה כללה ההתערבות שלה. האם הייתם בהתייעצות חד פעמית? בהדרכת הורים? האם היה טיפול לנער? כמה זמן? שלא כמו בטיפול רפואי או משפטי, הטיפול הנפשי הוא תהליך שאורך זמן. לפעמים - כמה עצוב - כדי שיחול שינוי נדרשת כברת דרך משמעותית, והתגייסות משמעותית של המטופל ושל סביבתו. לא תיארת מה קרה אצלכם. מדוע הדברים לא הצליחו? האם נתתם לזה מספיק זמן? האם היה שיתוף פעולה מצידו? לפעמים, מכל מיני סיבות, מטפל אחד מצליח היכן שאחר נכשל. בקיצור, אני חושבת שנדרשת כאן הערכה מחודשת של המצב, בדיקה קלינית מקיפה, אולי גם של פסיכיאטר, והחלטה כיצד לפעול לאור הממצאים. עד לגיוס שלו יש עוד חודשים לא מעטים, וזו תקופה שבה ניתן לייצב אותו בעזרת טיפול נכון. עד אז, נסו לא לשדר לו חוסר אונים, אלא דווקא נחישות לפעול לעזרתו. הרגיעו את הלחץ, וזכרו שציונים ובגרויות תמיד אפשר להשלים ולתקן, בעוד נפש שבורה קשה יותר לשקם. פעלו עפ"י סדר העדיפויות הנכון ובאחריות. פנו לעזרת איש מקצוע. בהצלחה ליאת