בת 4, מרטיבה יום ולילה ואינה מתייחסת לעניין

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

19/11/2014 | 09:54 | מאת: מאיר

בת 4, מרטיבה יום ולילה ואינה מתייחסת לעניין רקע: ביתנו הייתה גמולת שתן קרוב לגיל שלוש אבל לא גמולת צואה. כאשר התקרב המועד להתחיל גן טרום חובה בגיל שלוש אמרו לנו שלא יקבלו אותה ללא גמולת צואה. לכן עשינו כל מאמץ למצוא דרך/שיטה לגמול אותה גם לצואה והצלחנו לעשות כך ממש בשבועת הראשונים לתחילת הגן. אבל מה שקרה ביתנו התחילה להרטיב. ולאחר זמן קצר גם למצוץ אגודל וגם חזרה להסתובב עם שמיכה. יש לציין שהיא פחות או יותר לא מצצה אגודל בגיל צעיר יותר. תאור המצב הנוכחי: הילדה מרטיבה את התחתון והחצאית כמה פעמים ביום,(אבל אין שלוליות). היא אינה מתייחסת לעניין, לא מפריע לה להיות רטובה, והיא יכולה להישאר כך שעות ארוכות ולא לבקש שיחליפו אותה. כאשר אנו מבקשים לדבר איתה על העניין היא מתחמקת מהדבר וכמעט לא משתפת פעולה. כאשר היא מתבקשת ללכת לשירותים היא משיבה שהיא אינה צריכה. ואז יכול לקרוא שדקה אחר כך היא מרטיבה. זה קורה גם בגן, בחוץ שהיה משחקת עם חברות, וגם בבית. לעומת זאת כשהיא צריכה צואה היא הולכת מיד לשרותים. בלילות היא גם מרטביה ולכן אנו אנו מלבישים לה חיתול. נעשתה בדיקת על-קולי ונמצא הכל תקין, ב"ה. כעת אנו מנסים לעודד אותה דרך שיחות ופרסים ללכת לשירותים לפני שיוצא לה והיא תמיד אומרת שתפסיק להרטיב אבל עד עתה זה לא קרה. תודה מראש

שלום מאיר, מדברייך נשמע שתהליך הגמילה מצואה נעשה באופן ובקצב שלא היו מותאמים לביתך. הדבר הוביל לרגרסיה מסוימת שמתבטאת בהתנהגויות שנועדות להרגעה עצמית, ובהרטבה. ראשית הייתי מציעה לבחון עם אילו דרישות ואתגרים נוספים ביתכם מתמודדת, ובאיזה אופן, ובהתאם תוכלו לאמוד את רמת הפניות שלה להתמודדות עם הגמילה המתמשכת. לי נשמע שבתכם זקוקה לנוכחות מוגברת שלכם, רגועה וחיובית, ללא קשר לגמילה, על מנת להיות מספיק פנויה ורגועה בשביל להתגייס מחדש ולקחת בעלות על עשיית הצרכים. מומלץ לחזק ולשבח אותה בכל פעם שמזהה את הצורך הגופני והולכת להתפנות בשרותים, ובמקום שיחות מתמשכות, אפשר להתחיל לתת לה חלק פעיל יותר בהחלפת הבגדים הרטובים, תוך ציון העובדה שעשתה פיפי וצריך להחליף לבגדים יבשים (ללא נזיפה או העברת מסר שלילי). לא הייתי ממליצה לשים לה חיתול בלילה, אלא לגייס כוחות מחודשים ולנהוג עימה כמו בתחילת תחילת תהליך הגמילה. בברכה, ירדן

21/11/2014 | 05:20 | מאת: מאיר

תודה ירדן. גם לי היה חשש שזו יכול להיות הסיבה. יש לביתנו כעת עוד אתגר חשוב וקשה. לפני ארבעה חודשים עברנו מקום מגורים. בבחינת חברתית ביתנו צריכה "להתחיל מחדש" בסיבה חדשה - גן חדש, חברות חדשות, שכנים חדשים וכו'. יש לך אולי עצות איך להקל עליה? תודה מראש.

21/11/2014 | 05:30 | מאת: מאיר

היא עכשיו מצצה אגודל כמעת כל הזמן - יום ולילב - בבית, בגן ובחוץ.

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים