חוסר מרות של ילד מתבגר

יש לי ילד מתבגר בן 16.5 עם מוטיבציה נמוכה שרק הולכת ופוחתת. הוא ילד נגרר שמאוד מושפע מחברה לא טובה, מתקשה לקבל מרות ובפועל לצערי, אין לי שליטה עליו. אני אם חד הורית, וגם האבא שלא מאוד מעורב, לא מצליח להטיל עליו מרות. הוא מתחבר לילד שנשר ממסגרת לימודית, ולאחרונה הוא מצליח להשפיע עליו שינשור גם הוא מהמסגרת. הוא מבריז המון מבית הספר ונמצא שם על תנאי. הסברתי לבני המון פעמים לאן הוא יכול להגיע, ושהחבר הזה לא טוב עבורו וזה לא עוזר. גם מדריך מקידום נוער שמלווה אותו, הסביר לו, לשוא. לבן שלי יש פוטנציאל לסיים בגרות מלאה בהצלחה והוא לא מנצל אותו. שאלתי – האם נכון לדבר עם החבר הזה למרות התנגדות בני, ולהסתכן בתוצאות שזה עלול להביא? אני יודעת שבני מאוד יכעס. מצד אחד אני רוצה להיות תקיפה איתו בנושא זה, ולהסביר לו שאני לא מוכנה לקבל את החברות הזו ואת ההשפעה שלה עליו, מצד שני אני קצת חוששת מהתוצאות (יש לו נטיה להתפרצויות וכעסים והוא לא אוהב בלשון המעטה שמנהלים אותו). זקוקה לעצה בדחיפות.

שלום הילה, לתחושתי, ההתדרדרות של בנך אינה קשורה ישירות לחבר הבעייתי. היא כנראה תוצאה של דברים אחרים, כשההתחברות לילד ההוא משרתת אצלו משהו (למשל צורך להזדהות עם מישהו ש"שם פס" על המערכת ובכל זאת מרגיש חזק ומצליח). בעיני, לדבר עם החבר אינו הפיתרון. זו התעסקות בקצה הקרחון, וניסיון להשיג שליטה על משהו שכרגע כבר לא בשליטתכם. חשוב לגייס את כל הגורמים הטיפוליים במערכת, כולל גורמי רווחה שמתעסקים בנוער מנותק, ולנסות לבסס עם הילד שלך הסכמים של כבוד. אגב השם שלך, תוכלי לנסות לקרוא על "פרוייקט הילה", שנותן מענה לבני נוער שנשרו מהמסגרות הרגילות, ואשר רוצים ויכולים לגשת לבגרות, בדרך אחרת (כיתות קטנות, שעות לימודים נוחות, וכד'). בעיני, זה הזמן לפעול בנחישות, ולא לחפש עצות דחופות באינטרנט. חשוב לפעול מתוך מחשבה ואחריות, ולגייס את כל העזרה שאת יכולה. שולחת לך כוח ועידוד לא לוותר בהצלחה ליאת