עזרה עם בעיית הגיינה

ביתי האמצעית בת 10 וחצי, פעילה וחברותית מאוד. יש נושא שמעורר ביננו ויכוחים רבים ואני בתחושה שאינני מטפלת בו כראוי. היא מתעקשת ללבוש לסירוגין 2-3 חולצות ו2-3 מכנסיים (כמובן שהארון שלה מגוון ומלא). היא מורידה את החולצה/מכנס כשהם מלוכלכים ועם ריח זיעה ומחזירה לארון. אני כמובן מוציאה ולוקחת לכביסה, בד"כ מלווה לזה "נאום" קצר על ענייני הגיינה שיוצר ויכוחים ביננו. לאחרונה סיפור דומה במקלחת - היא מתקלחת מהר ונשארת עם ריח זיעה. ושוב נוצר ביננו עימות - אני מעירה לה, היא נפגעת ואני אומרת לה שעדיף שאני אעיר לה ולא מישהו מהחברים או מישהו "זר". זה תמוה בעיני, כי היא ילדה יפה שחשוב לה המראה והיא כאילו נכנסה לאיזשהו "קיבעון" בעניין. ברור לי שהתגובות שלי לא תורמות למצב ורק מחמירות את המצב וגם פוגעות בה. אשמח לעצה - מה לעשות? לתת לה להסתובב עם ריח רע ובגדים מלוכלכים עד שמישהו יעיר לה? להתעקש בדרך אחרת? תודה, קרן.

שלום קרן, אני מניחה שיהיו הורים רבים שיזדהו איתך, ויודו כי - ממש כמוך - גם הם אובדי עצות בנוגע לסוגיית ההיגיינה. נדמה לי שאחרי שיעורי הבית ושעות המסך, נושא הסדר והניקיון "מככב" במקום השני כגורם קונפליקט בבית. אין כמובן דרך אחת "נכונה" להתמודדות עם המצב, אך מה שברור שהדרך שלך כרגע לא יעילה. לכן, עדיף לנסות לחשוב על כיוון אחר. אם כרגע היא חווה אותך חודרנית וביקורתית, אולי עדיף לנקוט גישה חיובית, לקנות לה, למשל, ערכת פינוק בחנות תמרוקים ממותגת, עם קצף אמבט, דיאודורנט ובושם טוב. תוכלי להסביר לה איך משתמשים בכל דבר ("אף פעם לא על גוף שאינו נקי"), ולעודד אותה במילים טובות כשהיא נקייה וריחנית (כאן יכול להיכנס לתמונה גם אבא...). אפשר לגייס למשימה דודה קרובה או בת דודה אהובה, שיוכלו לארגן "סדנת בנות", עם טיפים לטיפוח וסודות יופי קטנים. אם כל זה אינו עוזר, כנראה שלא תהיה ברירה אלא להמתין מעט, עד שהדברים יבואו ממנה. בדרכ זה פונקציה של גיל - גם המוטיבציה להתגנדר וגם היכולת לשים לב לריחות הגוף הטובים והרעים. בברכה ליאת

שלום, מקווה שאפשר להציע עוד כיוון מחשבה. (: האם שאלת אותה מדוע דווקא החולצות האלו אהובות עליה, או מדוע השאר נפסלו? האם ייתכן והיא נעשית דווקא יותר מודעת לגוף שלה ולשינויי גיל ההתבגרות שאולי מתחילים בו ובוחרת בגדים שבהם מרגישה יותר בנוח עם השינויים הללו? ואם הקו הזה מתאים, אולי גם ההתעלמות מריח הגוף, שגם משתנה בגיל ההתבגרות, קשורה לאיזו מבוכה סביב הנושא. אולי כדאי לדבר איתה על הטבעיות (המבהילה, אין ספק) של השינויים הללו כדי שתוכל להרגיש יותר בנוח. זו לא דעה מקצועית, רק רעיונות מניסיון שאני מקווה שאולי יעזרו. בהצלחה!

תודה, אורית, על הרגישות והחידוד. מסכימה מאד עם כיוון המחשבה שלך. ליאת