ילדה בת 8 שכל הזמן חושבת שהיא שמנה

והאמת שהיא ממש לא שמנה היא בממוצע אבל בבית ספר כל הזמן אומרים לה שמנה כדי להעליב אותה והיא כל הזמן מתעסקת במשקל שלה(אין לי משקל בבית הכוונה בבטן הקטנה והמתוקה שיש לה) מה עןשים?????

שלום, עיסוק יתר במשקל בדר"כ אינו מופיע במנותק מנסיבות סביבתיות. ילדים עם עודף משקל עלולים לסבול מהצקות, וחשוב להיות רגישים וקשובים לאפשרות הזו. אך אני מזמינה אותך לבחון ביושר, האם אין בבית עיסוק במשקל (גם אם אין בבית את המשקל עצמו), בקלוריות, או בדיאטות אצל מישהו מבני הבית האחרים. כאשר ההורים עסוקים בנושא, גם אם אינם אומרים דבר במפורש, המסרים מגיעים אל הילדים בסופו של דבר, ונוצר עיסוק מחשבתי ומעשי סביב אכילה וממדי הגוף. כרגע, אני מציעה לחזק מסרים אחרים, לפיהם היא נאהבת ומוערכת בזכות כל תכונותיה הנהדרות. אני מציעה לא להיכנס להגדרות כמו "בטן קטנה ומתוקה", שמשמעותה יכולה להיות "יש לך בטן, אבל היא לא מאד גדולה, וזה נסלח". פשוט לא להתייחס לממדי הגוף! תוכלי להדגיש בשיח מולה את יופיה, חכמתה, טוב לבה, ואת כוחותיה. אם היא מתלוננת שקראו לה שמנה, תוכלי לומר בפשטות ובקצרה "איזה שטויות!", ולעבור לעניין אחר. אם היא מעלה באופן מובהק את הנושא, תוכלי להסביר שאנשים שונים אלה מאלה בממדי גופם. יש גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים, מתולתלים וחלקים, בהירי עור וכהי עור, וכד'. הדגישי את העובדה שאנשים נבחנים על סמך מעשיהם ותכונותיהם, ופחות על המראה שלהם. תוכלי להסכים עם הרצון שלה להיות יפה, והזכירי לה שהיא יפה כפי שהיא. אפשר להסביר גם שגופנו גדל ומתפתח, ועובר שינויים עם הגיל. נסי להישאר צמודה למה שהיא שואלת, ולהימנע מהגדרות שיפוטיות (לטוב ולרע) שלה ושל אחרים. למרבה הצער, התרבות בה אנו חיים מעודדת עיסוק רב בסוגיות של משקל ומראה חיצוני, ומוטב להשאיר את הילדות הרחק מהתכנים הללו כמה שנצליח. שולחת לך כוח :-) ליאת