התמודדות עם "מכשפות"

שלום ושנה טובה, סליחה מראש על כל המלל :( אני אם לבת 6.8, שהחלה השנה ללמוד בכיתה א'. בתי ילדה חכמה,בוגרת בנפשה, יפה, עצמאית, דעתנית, שאוהבת לעזור. מגיל קטן, אפילו 3, היה איזה שהוא קושי חברתי שלא הצלחנו ממש להבינו עד היום. (גם לא לאחר ייעוץ פסיכולוגי אבל לא אכנס לכל הסוגיה רק בקצרה לצורך רקע לסוגיה הספציפית). בתי מעולם לא היתה מסוג הילדים שרואים ילדים וזורמים בקלות, שרואים חבר ומיד מושיטים לו יד, שרואים ילדים משחקים ומצטרפים בשמחה. אצלה הדברים נוקשים יותר. היא לא מתמסרת. היא בוחנת. היא בוחרת חברות "בפינצטה" (כשהייתה בת 3 בחרה בילד אחד בלבד מכל הגן כחבר, ולא הסכימה להיענות לאף חיזור מצד אף ילדה אחרת בגן, כשהיתה בגן טרום חובה- התחברה יותר לבנים ו/או לבנות הבוגרות של הגן, גילאי חובה, ולא הסכימה לזרום עם אף ילדה בת גילה. יצוין כי בשני המקרים- ההיענות לא היתה הדדית- כלומר נענו לה אבל לא לחלוטין. החבר העדיף חברת בנים ובנות החובה היו חברות בנות גילן שחברתן היתה מועדפת עליהן מאשר חברתה של בתי שהיתה צעירה מהן). בגן חובה- הסכימה לחברות בודדות ולא התחברה לקבוצה גדולה של בנות שלמדו עמה גם בשנה קודמת. כששוחחתי על כך עם הגננת ענתה לי הנ"ל כי היא מבינה את הריחוק שלה מקבוצת הבנות הנ"ל ונימקה כי הן "חבורת מכשפות" ובתי יודעת היטב מדוע היא מתרחקת. קבוצת הבנות הנל שובצה השנה בכיתה אחרת ועושה רושם שבתי פורחת. היא התחברה עם ילדה אחת בעיקר שהיתה איתה גם בגן. הבעיה: בכיתה (ואתמול נוכחתי שאפשר לפגוש בנות כאלה בכל סיטואציה) יש שתי בנות שהן ממש מכשפות רעות. מאלו שעושות חרם, מנדות, מגלות סודות. שמן הולך לפניהן אגב בקרב האמהות. אני הזהרתי את בתי שלא להתקרב אליהן והסברתי מדוע (אמרתי שהן רעות). בתי, כמו גם בנות נוספות, סבלה מהן לא פעם (אמרו לה -לא מרשות לך לשחק איתנו ואפילו אחת מהן נתנה לה סטירה בפנים (!) ) אבל אתמול ראיתי שיש בנות כאלה בכל מקום ואני לא יודעת איך ללמד את בתי לשרוד בגונגל המכשפות. אלו כלים לתת לה. אתמול, היינו בטיול שבת ובתי הייתה עם החברה הטובה שלה (שהיא ילדה נגררת ולא עומדת לצדה בשעת הצורך) ובת של אחד החברים תפסה את החברה ואמרה לה - את איתי, תשבי לידי, תשחקי איתי- תוך שהיא ממדרת את בתי. המכשפה הזו גררה את החברה ושתיהן צחקו על הבת שלי ולא שיתפו אותה במשחק ובתי נפגעה ונעלבה. אני נותרתי חסרת אונים. לא ידעתי איך להנחות אותה- להילחם על מקומה עם החברה? לא רוצה שתתחנן בשביל אף אחת מצד שני- פגעו בה. מה עושים? אשמח לעזרה. תודה מראש!!

שלום מאיה, כמו שאת מבינה, "מכשפות" יש בכל מקום, ממש כמו אבני הנגף האחרות בחיינו. איני מצליחה להעלות בדעתי מצב בו נוכל לגדל את ילדינו בסביבה סטרילית, נטולת רוע, תככים, קונפליקטים, וכד'. מאחר שאין לנו שליטה על הסביבה, לא נותר לנו אלא להתמקד בילד הפרטי שלנו, ולהכינו לאתגרים שלפניו. בתך - אם לשפוט מן התיאור שלך - היא ילדה עצמאית ודעתנית, ושתי תכונות אלה (אולי לצד עוד דברים) יכולות להיות חרב פיפיות: גם "למשוך אש", אך גם לסייע לשרוד משברים. באופן כללי, עמדה הורית נכונה (בעיני) היא עמדה מעורבת אך לא מתערבת. אני מציעה לך להימנע מ'לסמן' ילדות כרעות או מסוכנות, ולאפשר לבתך להתנסות במגעים החברתיים שיתאימו לה. היא עדיין צעירה, ומותר לה לנוע בין קבוצות חברתיות ולבחון מה טוב/לא טוב לה. התערבות יתר שלך עלולה להחליש אותה, וליצור אצלה עמדה של חוסר אונים ושיתוק. חזקי אותה, הביעי ביטחון ביכולתה להסתדר, ועודדי אותה לראות דווקא את הטוב באנשים שסביבה. כאשר את מסמנת ילדות כ"מכשפות", את מסירה מבתך אחריות למצבה, ויש בכך החמצה של הזדמנות לפתור קונפליקטים בכוחות עצמה. אם בתך נפגעת או נעלבת כפי שקרה בטיול, הביעי השתתפות בצערה, ועודדי אותה למצוא לעצמה פעילות מפצה כלשהי. אל תשמיצי את הבנות (לכל היותר תוכלי לבקר את התנהגותן), כי אולי בעוד כמה ימים מערכת היחסים איתן תשתנה לטובה. לסיכום, אני ממליצה לך "לזוז קצת", ולאפשר לבתך הבוגרת והחכמה להסתדר בכוחות עצמה, ולמצוא לעצמה את הסביבה החברתית המיטיבה והמתאימה לה. בהצלחה ושנה טובה ליאת

התשובה שלך ממש מסייעת לי להבין איך עלי לנהוג ותודה על כך!! בסיטואציות שונות שבתי מספרת לי- שילדות ממדרות אותה, צוחקות עליה, ואפילו ילדה אחת הגדילה ונתנה לה סטירה- איך כדאי לה לנהוג? איזו עצה כדאי לי לעוץ לה בסיטואציות כאלה? אציין שהיא לא ילדה דחויה ולא מופנה אליה איזושהו חרם וכל הסיטואציות הנל מתרחשות גם כלפי ילדות אחרות ולא באופן ספיצפי רק אליה, אבל גם כלפיה לפעמים