איך מעוררים מוטיבציה ללמידה? ושאלה חשובה נוספת

בוקר טוב! יש לי ילד בן 13 שאת כל אחרה"צ מהרגע שנכנס הביתה מעביר מול המחשב. למעט דקות ספורות שאני מכריחה לקום להכין שעורי בית אפילו את האוכל לוקח לחדר (שזו מלחמה מתישה בפני עצמה). השנה גם הפסיק חוג שהיה בו כשנתיים ולא רוצה שום חוג אחר . אציין שפרט לשעות הלימודים לא נפגש עם חברים כלל אך כן נפגש איתם ועם ילדים אחרים דרך הסקייפ כל יום ומשחק איתם. העניין הראשון הוא שבשנתיים האחרונות הוא לא אוהב ללמוד בלשון המעטה והשנה זה החמיר מאוד , אין לו כלל מוטיבציה ללמידה , הוא די מנומנם בשיעורים עפ"י שתי מורות ששוחחתי איתן , לא ממש פותח מחברות, ולא משתתף בשיעורים . מדובר בילד עם בעיית קשב על הצד החולמני שלה ולא ההיפראקטיבי אך לא מוכן לקחת כדור בגלל תופעות הלוואי , למרות שהתחלנו להשתמש באדרל שבו מינימום תופעות לוואי ובכל זאת!! אני מניחה שחוסר המוטיבציה נובע מקושי בלימודים בעיקר ואני תומכת ע"י שיעורים פרטיים אחת לשבוע במתמטיקה שם מירב הקושי אך יש מצב שישנם קשיים במקצועות נוספים בגלל הקושי בריכוז . שתי שאלות בבקשה , הראשונה , איך מעוררים מוטיבציה ללמידה בגיל הזה? ושאלה שניה , האם המפגש הוירטואלי עם החברים מספיק ולא צריך ללחוץ עליו להיפגש פיזית ? לסיום אציין דבר חשוב נוסף , אומנם כאשר הוא משחק במחשב הוא צוחק וצועק ודי נהנה רוב הזמן גם אם מתעצבן במהלך משחק אך חוץ מעולם המחשב שבו הוא "חי" תרתי משמע הוא כועס ואי אפשר לדבר איתו יותר מדי. בשבוע שעבר היה חולה יומיים והמחנכת התקשרה לשאות מה שלומו ואם זה רק זה כי הוא נראה לה עצוב ומצוברח ועם הראש למטה רוב הזמן (עייף כזה..לדבריה) אך ציינה לשאלתי שהוא לא לבד במהלך היום אלא עם חברים. סליחה על האורך... אשמח לשמוע מה דעתכם יום נעים סיגל

שלום סיגל, מוטיבציה ללימודים אינה נוצרת בן רגע, אלא בתהליך מתמשך, המושפע מן החוויות שצבר הילד בבית הספר ובבית, ומגורמים שונים נוספים, הקשורים בו ובסביבתו. באופן כללי, לחוויות של הצלחה וכישלון יש השפעה מכרעת על עמדתו של הילד כלפי המטלות האקדמיות. כאשר המאזן בין הצלחות לכישלונות חיובי בסה"כ, הילד מרגיש כשיר, מוצלח ומתוגמל, ומאמין שיש שכר למאמציו. מנגד, חוויה מתמשכת של כישלון, עלולה ליצור אצל הילד עמדה שלילית כלפי ביה"ס והלימודים, ולעודד אוריינטציה של הימנעות מהשקעה. ברור שילדים עם הפרעת קשב הם קבוצת סיכון מבחינה זו, שכן התפקוד השוטף דורש מהם מאמץ גדול שלא תמיד נושא פירות. כמובן שגם לעמדה של ההורים יש תפקיד חשוב בעידוד או החלשת המוטיבציה של הילד. עמדה שיפוטית, נזפנית ולא מתקפת את הקשיים, עלולה להחליש את הילד ולייאש אותו, בעוד עמדה תומכת, מכבדת ומעודדת יכולה להמריץ ללמידה. בעניין החברתי, אני נוטה להאמין שאין צורך להתערב, אלא במקרים של בדידות קשה, חרדה חברתית, ביישנות קיצונית או כל סיטואציה שיוצרת מצוקה אצל הילד. איני מתרשמת שזה המצב אצלכם. לתחושתי, משחקי המחשב מחזירים לילד שלך תחושת הצלחה ויכולת, ולכן הם מהווים עבורו תגמול והנאה. עלייך לזכור שילד הסובל מהפרעת קשב צובר לאורך השנים אכזבות, ערעור בתחושת הערך ובתפיסות העצמי שלו, ופגיעות רגשית. יש ילדים שיוצאים נשכרים מטיפול פסיכולוגי תומך, במיוחד כזה המלווה גם בהדרכת הורים. אולי ההערה של המורה מאותתת על כך שראוי לבחון את האופציה הזו בימים אלה. מה את אומרת? שנה טובה וגמר חתימה טובה ליאת

זה מדהים כמה שדייקת בקריאת הסיטואציה והקושי ובכל פעם אני נפעמת מתשובותייך !!! נפגשנו בעבר ואשמח לעשות זאת שוב , שקלתי זאת לפני הפנייה הזו אלייך בפורום ורק חיזקת שזה מה שכדאי לעשות. אצור איתך קשר בהקדם תודה וגמר חתימה טובה סיגל