לא יודעת מה לעשות.

אני בת 16, ההורים שלי כבר לא יודעים מה לעשות איתי. אני בדיכאון כבר המון זמן(כמה שנים), לוקחת כדורים כבר תקופה ארוכה והם לא ממש עוזרים, בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים וחצי, ועדיין כל פעם שהמצב משתפר קצת, הוא מדרדר הרבה יותר בסוף. אני חותכת את בעצמי באופן קבוע, ההורים מודעים לעניין ומנסים לעזור אבל לא כל כך מצליחים. אין לי שום בעיות חברתיות, או דברים כאלה, אין גם ממש סיבה לדכאונות שלי, זה פשוט קורה. אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות. רעיון? עצה כלשהי?

שלום שיר, לא ציינת איזה טיפול את עוברת, ואני מקווה שמדובר בטיפול מיטיב. דיכאון, וכמובן גם חיתוכים, אינם קורים ללא סיבה. לפעמים, מה שנראה כמו "בא משום מקום", אחוז במציאות שאינה פשוטה כלל וכלל. חיתוך באופן קבוע משקף היעדר מיומנויות של וויסות רגשי ועמידות במצוקה. הפיתרון לבעיה כרוך ביכולת ללמוד את המיומנויות הללו, ובמקביל, להתחייב להפחתת התנהגויות של פגיעה עצמית. גישת הטיפול המתאימה לסוג כזה של בעיה היא הדיאלקטית-התנהגותית (DBT), והיא נותנת מענה רחב גם לבני המשפחה האחרים (הורים או אחים). תוכלי לקרוא עוד על כך באתר של מכון אופק, המתמחה בטיפול הדיאלקטי-התנהגותי - http://www.ofek.dreamhosters.com/ בברכה ליאת