תרומת זרע

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/09/2014 | 08:49 | מאת: אתי

יש לי בן , עוד מעט בן 9 בני נולד מתרומת זרע, הוא הילד היחיד שלי בגיל 3 הוא שאל אותי על אבא, בזמנו הוא קיבל תשובה שאמא מאוד מאוד רצתה אותו ואמא לא התחתנה אז עשיתי טיפול אצל הרופא וכך ילדתי אותו ובמשפחה שלנו אין אבא, זאת כמובן עם התייעצות לפני יומיים הוא בא אלי ואמר , אמא אני רוצה לדעת לפחות איך קוראים לו, איך הוא נראה אני כמובן לא צריכה לספר לך כמה שהייתי בהלם !! לקחתי אותו ישבנו, וסיפרתי על תרומת זרע, ממש כמה שיכולתי, על איך זוג הורים נכנסים להריון, איך שאני עשיתי את זה, היה נראה שהוא מבין אותו, הוא ילד מאוד מאוד בוגר ופיקח,הוא עטוף באהבתי ליאת, מה עכשיו מה להגיד מה לעשות,ללכת להפגש עם פסיכולוג?

16/09/2014 | 13:45 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אתי, ההחלטה להביא לבד לעולם ילד, כרוכה מטבע הדברים בהרבה לבטים, והיא החלטה אמיצה מאד, גם אם היא מתבקשת וטבעית. מה שקצת הפתיע אותי, זה שאת נשארת "בהלם" מול השאלה שלו, שאף היא טבעית ומתבקשת, כאשר למעשה עלייך לעמוד הכן מול שאלות דומות שיצוצו שוב ושוב ככל שיגדל ויתבגר. אני מציעה לך להיעזר באיש מקצוע, או באם חד הורית מנוסה, שיוכלו לסייע לך לעמוד תמיד "שני צעדים קדימה", לפני השאלות שיגיעו. כך יהיו לך תשובות מוכנות, ותגובתך תהיה פחות נרעשת ויותר מעובדת. פסיכולוג הוא בהחלט אופציה, אבל לא האופציה היחידה, כאמור. בהצלחה ושנה טובה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים