מתי פעולה רפטטיבית נחשבת בעייתית

יש לי בן 3. מקסים רגיש חכם ונבון. בחודש האחרון נוצר מיני טקס בלילה שבו הוא שואל אם האור המרכזי סגור והצדדי פתוח. אם הדלקנו מזגן. ומבקש לסגור את הדלת איפה. לא יחסתי לכך חשיבות. הנחתי שאם זה עושה לו טוב ומקל על תהליך ההרדמות זה סביר וגם ידוע שילדים אוהבים עקביות. אבל שמתי לב לאחרונה שלפני שהוא מכניס את המוצץ לפה הוא עושה מעין תנועת נפנוף עם היד מספר פעמים מה שלא הצלחתי למצוא לו סיבה הגיונית. (קשור או לא, לפני כן הוא היה מסתכל על הנוצץ לפני שמכניס לפה על מנת לוודא שהציור עליו או שמו שכתוב עליו יהיו בכיוון הנכון). פתאום חשבתי שאולי יש בזה משהו כפייתי ואשמח לחוות דעת / הכוונה / עצה. תודה רבה מראש

שלום לימור, לילדים קטנים יש לא מעט טקסים כפייתיים - הם זקוקים שדברים ייעשו כך ולא אחרת, כדי להרגיש בטוחים בסביבה משתנה. הם מקפידים על טקסים של לפני השינה, על אופן סידור המיטה, ועל כיוון הציור שעל המוצץ או הצלחת. ברוב המכריע של המקרים לא מדובר במשהו מדאיג, אלא בתופעה נורמטיבית חולפת. פעולות רפטטיביות יכולות להיות גם חלק ממצבים אחרים, מורכבים יותר, אך במקרים אלה הן אינן "עומדות לבדן", אלא חלק ממופע רחב הרבה יותר. על פניו, לאור התיאור שלך, אני נוטה לחשוב שמדובר במשהו חולף. אם המצב יימשך או יחמיר, התייעצי שוב. בברכה ליאת