בן 3 וחודשיים

שלום הילד שלנו בן 3 וחודשיים,התפתחות תקינה בכל המובנים,מדבר חופשי כבר מגיל 2 וחצי.הבעיה:על כל דבר הכי קטן הוא מגיב בבכי.בוכה לכל דבר הכי קטן לפעמים,בעיקר כשמתעורר משנת צהריים,בוכה ממש בהיסטריה אם לא מקבל מה שהוא רוצה.דוגמא:מתעורר משינה ורוצה לאכול חביתה בפיתה במיטה.אם אומרים לו שיקבל לאכול ליד השולחן,מתחיל בכי היסטרי שקשה להרגיע. בנוסף הוא עדיין דורש בקבוק כשהולך לישון. הילד הוא משותף לי ולאשתי מנישואים שניים.יש לנו עוד שתי בנות גדולות 18ו21 , בן 13 של אשתי מנישואים קודמים ובן 13 שלי מנישואים קודמים. אשמח מאד לקבל עצה מה לעשות.

שלום אסף, בכי היסטרי "שקשה להרגיע", במיוחד כשמדובר בילד שאינו תינוק, יכול להעיד על בעייה בוויסות הרגשי (רוב הפעוטות בגיל שנתיים-שלוש אינם מאד מווסתים, ממילא), או על בעיית גבולות, דהיינו - כניעה חוזרת של ההורים לבכי ההיסטרי. כאשר אתם נכנעים ומוותרים לו (כדי שיהיה שקט...) אתם חוסכים ממנו את ההזדמנות לתרגל עמידות למצוקה ותסכול, ומבססים אצלו אסטרטגיה בעייתית להשלטת רצונו. לכן, הפיתרון כרוך ביכולת שלכם לא להיכנע לצווחות, מצד אחד, ומאידך - בגלל גילו הצעיר - ביכולת שלכם לעזור לו להירגע מבלי לספק לו את הדרישה הבלתי הגיונית. כך, למשל, לא תרשו לו לאכול חביתה בפיתה במיטה, אבל תעזרו לו להירגע בעזרת ניחומים והסחת דעת, מבלי להשאירו צורח, עם תחושת בדידות ונטישה. אחרי שיירגע, הציעו לו את החביתה בפיתה בשולחן האוכל, ואולי גם צ'ופר קטן לקינוח, כתגמול על כך ש"הצליח להתגבר כל כך יפה". עשו זאת גם אם צרח. כך תתגמלו את זה שהצליח להירגע בסוף. כאשר אתם נכנעים לדרישה שלו, אתם למעשה מתגמלים את ההיסטריה. בהצלחה ליאת